בהמשך לקטע הקודם, ניתן להוריד מצגת של אייל דורון מכנס Tech Ed מהאתר של מיקרוסופט. אני מקווה להתייחס לכל הנקודות שהוא מעלה.
בואו נתחיל על פי הסדר במצגת – עלות בעלות כוללת. שוב אנחנו מקבלים את המחקרים המוזמנים שעשתה מיקרוסופט. שוב מסבירים לנו את הבלתי יאמן – איך מערכת שעולה כמה אלפי דולרים לא מייקרת את העלות הכוללת. בואו ננסה לראות איפה האמת (ולא – אני לא אובייקטיבי).
דבר ראשון – הנה האמת לאמיתה. כל מי שאומר שלינוקס חד משמעית יותר זולה מחלונות, אינו יודע את שהוא אומר, או משקר.
ומצד שני
כל מי שאומר שחלונות חד משמעית יותר זולה מלינוקס, אינו יודע את שהוא אומר או משקר.
או במילים אחרות: אין אמיתות מוחלטות.
אז מה כן? המצגות שראיתי ממיקרוסופט תמיד מתחילות בשקר. “אומרים לכם שלינוקס זה בחינם”. אני מבקש בזאת מאנשי מיקרוסופט להראות לי מישהו שאמר כזאת. זמן זה כסף, וכל התקנה דורשת זמן. ברור, לכן, שהתקנת לינוקס עולה כסף. מצד שני, מנסיוני, התקנת חלונות עולה הרבה יותר כסף, גם אם גנבתם את המערכת. הכשל הלוגי חמור אף יותר. כאשר מישהו אומר “כולם אומרים שלינוקס זה בחינם. ברור שזה לא נכון. לכן חלונות זולה יותר”, הוא שוגה לא רק למציאות, אלא גם לחוקי הלוגיקה. יש פה הנחה מובנית שהזמן שלך לא עולה כסף על חלונות.
מי עוד אמר? Robert Frances Group, MITR, גרטנר ועוד.
אז איך בכל זאת מגיעים למספרים שאומרים שלינוקס יותר יקרה? יש הרבה דרכים. אפשר, לדוגמא, להתעלם משינוי מדיניות הרישוי של מיקרוסופט. אפשר לא לכלול עלויות פרצות אבטחת מידע. אפשר גם, כמו שעשה פיני כהן במצגת שלו, להניח שהספק היקר ביותר הוא הוא הספק שאתם עומדים לבחור. בחירה זו משעשעת במיוחד אם לוקחים בחשבון שהוא לא החשיב את התמיכה שאתם קונים בכסף היקר הזה כנקודה לזכות המערכת. אני לא יודע מה אתם מתכוונים לעשות, אבל התחשיבים של פיני כהן מניחים שאתם זורקים את התמיכה ששילמת עליה לרד האט לפח, ואז משלמים עוד על תמיכה נוספת!. יש לי הרבה מה להגיד על הרבה גופים, אבל תחשיבים כאילו נראים לי לא מקצועיים ברמה.
אז בואו נראה מה כן. בואו נבדוק עלויות לגדלים שונים:
1. אירגון קטן. 5-20 תחנות קצה:
אירגון כזה צריך שרת לצורך חיבור לאינטרנט+פיירוול, שרת קבצים פנימי, ופחות או יותר זהו. למיקרוסופט יש פתרון אידאלי לעניין. הוא נקרא (ואני לא צוחק עליכם – זה באמת השם שלו) Microsoft Windows 2003 Server Small Businesses Server. אנחנו נקרא לו SBS, בגלל שיש גבול כמה פעמים אפשר לשים את המילה “Server” באותו השם.
SBS נותן שרת קבצים, דוא”ל, SQL, פיירוול (אם אתם רוצים לסמוך על מיקרוסופט עבור דבר כזה), WEB ואולי עוד משהו. בכל מקרה – הרבה יותר ממה שאירגון בגדלים המדוברים זקוק. עלותו של הפלא היא כ- 450$ ל- 5 רשיונות. אין לי נתונים מדוייקים לגבי עלויות הרשיונות הנוספים, אולם הם נעים סביב ה- 80$ לרשיון. אירגון של 5 תחנות ישלם עליו 450$ לפני עלויות חומרה, ואירגון של 20 תחנות ישלם עליו כ- 1650$ לפני חומרה.
דרישות מינימום של החומרה הינם 256MB, עם המלצה חמה למעל 384MB, מה שאומר שהחומרה צפויה לעלות לא פחות מ- 700$, כנראה יותר קרוב ל- 800$. שמעתם נכון – עלות התוכנה פה גבוהה מעלות החומרה.
מערכת דומה על לינוקס ניתן לספק מבוססת על תוכנה חופשית לחלוטין. אפשר, תיאורטית, לקנות לצורך העניין RedHat Adcanced Server, אולם אין פה שום דבר שדביאן, פדורה או גרסת החינם של מנדרייק לא מספקות. אין צורך אמיתי בכל השירותים שניתנים עם SBS, אולם ניתן לספק את כולם. החומרה הדרושה תהיה אף היא זולה יותר. תלוי בצרכים המדוייקים, ניתן לשלם אפילו רק 500$. לחליפין, ניתן לשלם את המחיר המלא, ולקבל חומרה חזקה יותר (ביצועים טובים יותר).
החסכון בנתיים – 650$ לארגון של 5 תחנות. 1650$ לארגון של 20 תחנות (בהנחה שארגון כזה ירצה חומרה של 800$).
מנסיוני, ארגון של 5 תחנות כמעט ואינו צריך תמיכה למערכת ברגע שהיא רצה. גם אם התמיכה היתה עולה כפול (והיא לא – היא יותר קרובה להיות באותו המחיר), עדיין אין כל הצדקה שלא לחסוך את העלויות. גם מבחינת קלות התקנה, התקנה של מנדרייק הינה רק קלה יותר מאשר התקנה של SBS, כך שאירגונים שעומדים לשלם על ההתקנה של אחד, יצטרכו לשלם על ההתקנה של השני. התשובה הנכונה נראית מתבקשת.
ועכשיו הקטע המפתיע. ככל שהארגון גדל, הפער מחריף. רשיונות SBS אינם מגיעים עד אינסוף. לא ניתן להריץ יותר מ- 50 תחנות על אותו השרת, גם מטעמי רשיון וגם מטעמים פרקטיים. הדבר אומר, בפועל, שתצטרכו להפריד את השרתים למחשבים שונים. פעולה זו כרוכה באיבוד כל הרשיונות שניקנו עד כה. כמו כן, השרתים הנפרדים של מיקרוסופט כבר באים בעלויות שגבוהות באופן משמעותי מ- 450$.
לגבי עלויות התמיכה, ככל שיש יותר מחשבים בחברה המריצים לינוקס, כך יותר משתלם להחזיק איש לינוקס מקומי. בעוד שייתכן ויש אמת לטענה שאנשי לינוקס עולים יותר מאשר אנשי חלונות (אף כי אני, באופן אישי, לא מאמין שאנשי לינוקס טובים עולים יותר מאשר אנשי חלונות טובים), הרי שהוכח שיחסי המחשבים למנהלים טובים בכפי עשר בלינוקס מאשר בחלונות. במילים אחרות – מנהל חלונות טוב מסוגל לנהל במשרה מלאה כעשרה שרתים. מנהל לינוקס טוב מסוגל לנהל כמאה על אותה המשרה.
בתקווה שנתתי חומר למחשבה,
שחר
נ.ב.
גיליתי שבחלק א’ נתתי קישור שלא עבד. אף אחד לא אמר כלום. האם זה בגלל שאף אחד לא קורא, בגלל שאף אחד לא לחץ על הקישור, או בגלל שלאף אחד לא היה כוח לשלוח תגובה?
ש.ש