בחייכם, תעבדו וקטורית

אוגוסט פינגווין הולך ומתקרב, ואנחנו מנסים לארגן חולצות וכו לכנס. כמו שאפשר לראות בדף של הכנס, יש אפילו לוגו. יש, אבל, בעיה.

אנשים מתפרעים עם Gimp ומייצרים דברים שהם לגמרי לגמרי מקסימים. עיבודים יפנים של טוקס ושל פינגווינים אחרים. לפעמים אפילו, רחמנא ליצלן, דברים שהם בכלל לא פינגווינים. יוצאים דברים לגמרי מקסימים שמקשטים מצויין את דפי האינטרנט של העולם.

ואז מנסים להדפיס אותם.

מסך הלאפטופ שלי הוא בגודל ‎15″‎. אני עובד איתו ברזולוציה של 1024×768. בסך הכל מדובר ברזולוציה הידועה כ-“‎85 DPI”. לא רזולוציה רעה במיוחד. אם ניקח את מסכי המחשב נראה שכולם נעים בין 75 ל-95 DPI. כדי להדגים את הנושא לקחתי את הלוגו של “המקור”:

נחמד, נכון?

אלא שבהדפסה לא עובדים ברזולוציות האלו. בהדפסה נהוג לעבוד לפחות ברזולוציה של 150 DPI. העין, פשוט, מוכנה לסלוח למסך מחשב על רזולוציה נמוכה, אבל לא לנייר מודפס. בואו נראה איך נראה אותו הלוגו:

זה כל כך מטושטש שזה כואב בעיניים. באופן ספציפי, הלוגו של המקור יוצר באמצעות תוכנה של גרפיקה תלת מימדית (הסברים באתר של נדב, שייצר אותו). הסיבה שהוא בגודל שהוא היא שזה הגודל שהורו לתוכנה לייצר אותו. ניתן היה פשוט לבקש מהתוכנה לייצר תמונה גדולה יותר, ואז היתה מתקבלת התוצאה הבאה:

בתיאוריה, היינו יכולים לשלוח את קובץ המקור שמגדיר, בתלת מימד, את הלוגו לבית הדפוס, ולתת לו לייצר לעצמו סמל בגודל וברזולוציה שהוא רוצה. בפועל, לא ניתן לבקש מבית הדפוס להתקין POVray, ועל כן מה שאנחנו עושים זה לייצר גרסה שהיא באופן מובהק יותר גדולה מהגרסה שאנחנו צריכים, ולתת לבית הדפוס להוריד לה את הרזולוציה.

בעוד שזה מה שאנחנו עושים, הרי שברור שקובץ ההגדרות של POVray מתאר בצורה שמתאימה לכל גודל את אותה התמונה עצמה. היה נחמד אילו יכולנו פשוט לשלוח את הקובץ שמתאר את התמונה, במקום את התמונה עצמה. מסתבר שבעוד שאנחנו לא יכולים לעשות את זה עם POVray, הרי שזה בדיוק מה שבתי הדפוס מבקשים. הפורמט שבו הם מבקשים דברים הוא לא פורמט תלת מימדי, אלא דו מימדי, והוא נקרא על שם התוכנה שיודעת לפתוח אותו – Freehand. כן, מדובר בתוכנה קניינית, ושבד”כ מריצים על מאק (אני אפילו לא יודע אם קיימת לה גרסת חלונות).

מה זה אומר פורמט שמתאים לכל גודל? זה אומר שבמקום תיאור של התמונה פיקסל אחרי פיקסל (פורמט שמכונה bitmap), התמונה מתוארת בצורה יותר גבוהה. בפרט, נהוג להשתמש בשילוב של קוים, עיגולים (למעשה, קשתות), ויצורים שנקראים “עקומות בייזר“. מאותם מבנים בסיסיים יוצרים משטחים מורכבים יותר, שבסופו של דבר מרכיבים את הצורות בצורה שלא מתוארת באמצעות “פיקסלים”. כתוצאה מכך ניתן לשנות את גודל הצורה בלי שנוצר לא טישטוש ולא גרעון.

כמובן שעד כמה שאנחנו אוהבים את הרעיון של לייצר תמונות בצורה וקטורית, הרי שאף אחד מקוראי לא באמת מצפה שאני אמליץ, בבלוג הזה, לאנשים לקנות תוכנה קניינית כדי לעשות את זה. למרבה השמחה יש לא מעט תוכנות חופשיות שעושות עבודה לא רעה בייצור של תמונות וקטוריות. נדב השתמש בתוכנה בשם xfig, שאני באופן אישי לא יצאתי מגדרי לגביה. תוכנה גרפית צריכה להיות יותר, איך נאמר, ידידותית למשתמש בעכבר. תוכנה נוספת שאני יודע עליה מעט מאוד נקראת skencil. גם היא, לפחות במבט ראשון, לא עשתה לי את זה.

תוכנה שכן הצלחתי לעבוד איתה לא מעט, ושנראית כאילו היא עושה את העבודה בצורה לא רעה, היא inkscape. יש לה גרסאות לכל מערכות ההפעלה הסבירות. היא מאוד ידידותית ברגע שמתרגלים אליה (הסברים בפוסט אחר). היא מוציאה את התוצרים שאני מצפה לראות. היא שומרת את התמונות בפורמט סטנדרטי (SVG – Scalable Vector Graphics). הפורמט הזה מבוסס XML, ומאוד קל לייצר אותו בצורה ממוכנת. בקיצור – הכל טוב :-). הנה דוגמא לתמונה בפורמט SVG (אם הדפדפן שלכם תומך):

פה היה מופיע הלוגו של לינגנו אם הדפדפן שלך היה תומך

אלא שלא בדיוק הכל טוב. עם כל הכבוד לתוכנה הזו, עדיין בית דפוס לא יסכים לקבל תמונות שנוצרו באמצעותה (אולי, לאור זה ש-SVG הופך לאט לאט לסטנדרט, דווקא כן. עוד לא ניסיתי). מסתבר שבעוד שאולי הפורמטים הפתוחים הסטנדרטיים עוד לא חדרו לעולם הדפוס, יש פורמט אחד שהוא אוניברסלי לכולם – EPS. לפני שנים רבות חברת אדובי ייצרה שפה שנועדה להדפסה. הרעיון היה שכאשר מדפיסים למדפסות לייזר לא תמיד יודעים להתמודד עם מלוא הרזולוציה של המדפסת. כדי להתגבר על הבעיה, אדובי הגדירה שפה שמתארת מסמך. השפה נקראת postscript. אחד מתתי הסוגים של postscript נקרא encapsulated postscript. זהו אפיון של התמונה בצורה וקטורית בפורמט Postscript, אבל שמתלווה אליו גם תמונה בפורמט bitmap של התוכן, כדי שאפשר יהיה למקם את התמונה ברזולוציה נמוכה יותר בתוך מסמך אחר. במילים אחרות, זהו קובץ postscript שנועד להיות מוטמע בתוך מסמך. כמובן שמאז שזה קרה מפענחי postscript נהיו זולים וזמינים, וכיום אפשר פשוט להשתמש בחלק הוקטורי של התמונה. כל גרפיקאי יודע לקבל תמונה בפורמט EPS ולהוריד אותה להדפסה באיכות גבוהה.

וכאן אני חוזר לבקשה שלי אליכם. כשבא לכם לשחק עם איזשהו לוגו לתוכנה חופשית, אנא, עשו זאת עם תוכנה וקטורית, לא עם Gimp. זה עושה את כל עניין ההדפסה להרבה יותר קל.

בתודה,
שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

10 תגובות בנושא “בחייכם, תעבדו וקטורית”

  1. כמובן שעבודה וקטורית היא הטובה ביותר להדפסה בכל גודל, אבל כלים וקטוריים (ואני מתכוון לכלים החופשיים) מוגבלים מאד ביכולות שלהם. לעתים קרובות מעוניינים ליצור לוגו מורכב יותר שלא קל ליצור בתוכנה וקטורית, במיוחד אם הוא כולל אלמנטים צילומיים.

    חלופה אחרת היא לעבוד אמנם בתוכנה רסטרית כמו gimp אבל ברזלוציה גבוהה במיוחד. כישצרתי את התמונות בחנות “המקור” ואת הסטיקרים המוכרים של “חופשי זה יותר מחינם” השתמשתי ב- gimp ברזולוציה גבוהה במיוחד.

    חשוב כמובן להקפיד שכל קבצי המקור שמשתמשים בהם הם גם ברזולוציה גבוהה. יש לי גרסה של לוגו המקור ברזולוציה שמתאימה למלא פוסטר של מטר על מטר וניתן למצוא באינטרנט גרסאות באיכות דומה של טאקס. צילום באיכות מקסימלית במצלמה דיגיטלית טובה גם נותן איכות מספיקה לדפוס. רק צריך לדאוג לעבוד ברזולוציה המתאימה למדיה.

  2. Inkscape is god.

    Looking for a logo for my wife’s new Pilates business, she ended up basing her work on something a friend of ours (Naama, you know her) painted on paper.

    So what do you do with a piece of paper?

    Scan, convert to vector (forgot which program I used, found a few of them), load to inkscape and start cleaning up. In the end, exported to SVG which the printing place could work with.

    They gave us back EPS of her business card but no worries – I could convert it back to something Inkscape could work with and produce the images for the web site background (not up yet).

    All this using purely Open Source software on Linux Debian and without any prior knowledge of these programs before.

    I have no idea how (or if) this is possible on Windows without shelling out some nice amounts of money.

  3. אלמנטים ציוריים הם, די בהגדרה, בעייתיים לעבודה וקטורית. לאור בורותי בכלים הקניינים, ולאור זה ש-Inkscape תומך בשילוב של Bitmap בתוך התמונה, מה חסר לך בו?

    לגבי טאקס, באופן ספציפי, מישהו עשה לו גרסה וקטורית כבר.

    שחר

  4. I can’t find documentation (e.g. “history”) of which command I actually used but I found epstoedit installed on my desktop (Debian Etch) and it worked pretty well on the business card file, so I’m pretty sure this is the one I used.
    “pretty well” means that it did everything great except the the “holes” in the letters were lost, but I could easily replace that text by typing it again.
    http://packages.debian.org/stable/graphics/pstoedit

  5. אתה יכול גם לשחזר את החורים. ברוב המקרים, ב-inkscape, פשוט תבחר את האיזור כולו באמצעות גרירה של כלי הבחירה, ואז תבחר בתפריט:
    path/exclusion

    ברוב המקרים זה פשוט ייתן לך את הצורה המקורית. אני לא יודע למה pstoedit לא עושה את זה בעצמו.

    בכל מקרה, כשניסיתי את זה על הלוגו שיוצר ע”י הגרפיקאי שלי של לינגנו, האותיות יצאו עם מדרגות, והאיזור המרכזי (המילה Lingnu) לא יצאה בכלל. אני יודע מהעבר שבתי דפוס התלוננו שהמילה הזו היא בעצם bitmap. בסופו של דבר השתמשתי ב-bitmap tracer ואז עשיתי קצת עיבודים, וזה יצא יותר טוב מאשר כל הכלים שמתרגמים ישירות מוקטורי לוקטורי.

    שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear