העלאת הילוך במלחמתי בהצגת חשבוניות בסופרים

29 ביוני, 2009

היום היתה ירית הפתיחה במלחמה של משפחת שמש המצומצמת בחובה להראות חשבוניות ביציאה מסופרים. היום בפעם הראשונה עירבנו משטרה.
להמשך »

תגיות: ,

על שלטון החוק ולקיחת החוק לידיים

26 ביוני, 2009

אני רוצה להציג לכם שלושה מקרים. בשניים מהם מאוד ברור לי, באופן אישי, מה דעתי על השאלות שאני מציג. בשלישי פחות. בכל מקרים מדובר על מקרה נפשע, שאחריו בא מעשה אלים נוסף מהצד הנפגע. בכל המקרים אני מתייחס לשאלת המעשה הנוסף.

מקרה ראשון: 25 בפברואר 1994. ברוך גולדשטיין נכנס למערכת המכפלה, לאיזור התפילה המוסלמי שבו, עם רובה ויורה לכל עבר. הורג 29 ופוצע 125. בסופו של דבר (אחרי שנגמרה לו התחמושת) מצליחים המתפללים במקום להשתלט עליו והורגים אותו. לא נפתחה חקירה כנגד אף אחד (למיטב ידיעתי).
מקרה שני: 4 באוגוסט 2005. עדן נתן-זדה פותח באש באוטובוס בשפרעם, הורג ארבעה ופוצע תשעה נוספים. נוסעי האוטובוס משתלטים עליו ופורקים אותו מנשקו. לאחר הגעת המשטרה תושבי שפרעם פורצים לאוטובוס ומבצעים בו לינץ'. המשטרה פתחה בחקירה, ובימים אלו מגישה כתבי אישום.
מקרה שלישי: לפני שלושה שבועות. השמות עוד לא ידועים. גבר שהתארח אצל חבר ביצע מעשים מגונים בביתו של החבר וברח. החבר הגיש תלונה במשטרה. למחרת תפס החבר את הגבר ברחוב בנסיון להרביץ לו. במהלך הקטטה נדקר הגבר התוקף. הניסוח בכתבה מעורפל, אבל ניתן להבין שהוא נדקר באיזור אברי המין שלו. שני המעורבים בפרשה נמצאים במעצר. נגד החבר הוגש כתב אישום על חבלה מחמירה.

שוב, בכל המקרים, אנחנו דנים אך ורק בתגובה של הצדדים שנפגעו. המעשים עצמם ראויים לכל גינוי מבלי שיש צורך, לדעתי, לדון בכך. השאלה היא, אם כן, מתי מוצדק לקחת את החוק לידיים.
להמשך »

תגיות: ,

גרסה חדשה של fakeroot-ng

24 ביוני, 2009

לכל מי שלא עוקב, מזה כשנתיים אני כותב פרוייקט תוכנה חופשית בשם fakeroot-ng. הפרוייקט התפתח, מבחינת כמות קוד ומבחינת יכולות, מאוד מהר, עד לנקודה שבה הוא כבר ממש שימושי כפי שהוא היום.

לפני כשנה התחלתי פרוייקט בעבודה אצל לקוח, שבו היה צריך להשתמש בטכנולוגית fakeroot מסוג כלשהו. מדרך הטבע, הבחירה שלי היתה בכיוון של fakeroot-ng. כשניסיתי להשתמש בו, גיליתי ש-RedHat עשו שינוי בקרנל שלהם (כולל ב-Fedora), שגורם לזה שהתוכנה לא עובדת כמו שצריך שם. התחלתי לעבוד על תיקון, אבל הפרוייקט דרש יותר מידי תשומת לב, והעניין נדחק הצידה.
להמשך »

תגיות: ,

יפן 3 - בשוקולדים תקנה לך חוזה של מיליונים

20 ביוני, 2009

תמיד כשאנחנו חושבים על חברה ישראלית קטנה שמנסה לעשות עסקים עם קונגלורומט יפני ענק, אנחנו חושבים על החאפרים הישראלים מול היפאנים המסודרים. מרחפת מעל התיאור שלנו ההנחה שהם יודעים מה הם עושים, ואנחנו באים לקופף את החוקים.

לא תמיד זה כך.

כדי לפשט את הדיון, ומכיוון שהייתי מעדיף לא לחשוף, לא את שם החברה הישראלית ולא את שם החברה היפנית, בואו פשוט נקרא להם בשמות אלו - הישראלים והיפנים.
להמשך »

תגיות:

הבלוג תחת Creative Commons

17 ביוני, 2009

רציתי להפנות תשומת לב לשני שינויים בבלוג שלי. את שניהם יכולתי לעשות לבד, אבל בשניהם העדפתי להתקין תוסף שיעשה אותם. שניהם ביחד לקחו לי עשר דקות, לא כולל זמן של עבודה יצירתית.

השינוי הראשון הוא הוספת icon לבלוג. הרעיון בא אחרי שבהיתי באיקון של חורים ברשת, ובהתחלה חשבתי שזה הוא. למי שלא מזהה, מדובר בסמל ההאקרים, אלא שבאמצעות אנימצית gif הוא בפועל מבצע gliding. משובים יתקבלו בברכה. למשל, אני שוקל להאט אותו כדי להגדיל את הסיכוי שאנשים יזהו אותו (וכדי שיהיה פחות מעצבן בעין).

השינוי השני הוא הוספת רשיון Creative Commons attribution share alike לבלוג. בפועל, כל מי ששאל אותי עד היום (כולל אנשים ששאלו בדיעבד) קיבל אישור תחת תנאים זהים, אבל בעקבות פוסט של שליו בן ארי בחורים ברשת, חשבתי שהגיע הזמן לעשות את זה פורמלי. הכותרת של הפוסט שלו היא "למה לא Creative Commons".
להמשך »

תגיות: ,

mono בתוך ההפצה, ופטנטים בכלל

9 ביוני, 2009

כפי התפרסם אתמול בוואטס אפ, וכפי שכתב לפני כבר הרבה זמן שלומי לובטון, יש אנשים שחוששים ממונו. לאור זה ששלומי גם לא אוהב את Wine, קשה לטעון שמדובר בשיקול יחיד, אבל בבסיסו של דבר הטיעון מדבר על פטנטים.

טיעון הפטנטים הולך בערך כך: מיקרוסופט טוענת לפטנטים על מונו. מיקרוסופט נותנת רשיון שימוש בפטנטים האלו, אבל רק למשתמשי נובל. ההפצות האחרות, לכן, מפרות פטנטים וכדאי שיתרחקו מהטכנולוגיה.

יש לי הרבה בעיות עם הטיעון הזה, אבל המרכזית שבהן היא זו - הטיעון הזה מניח את האכסיומה הבאה:
מיקרוסופט טוענת שיש לה פטנטים על X גורר שלמיקרוסופט יש פטנטים ואלידיים על X.
להמשך »

תגיות: ,

יפן 2 - אוכל יפני כשר הישר מאוסטרליה (לא כשר)

29 במאי, 2009

שבוע לפני הפעם הראשונה שנסעתי ליפן, נסע אחד מעמיתי לפרויקט. נקרא לו אבי, כי זה הוא שמו. הבחור דתי, וכמובן ששאלתי אותו מה הוא מתכוון לאכול כשהוא שם. מסתבר שהוא יכול לאכול סושי שמכיל דג (בפרט - טונה). התחלתי לשאול על הפרטים של הנושאים הנלווים (כלים, תבלינים בסושי וכו'), ואז חשבתי על זה שעדיף בשבילו שאני לא אגלה שאת הדבר היחידי שהוא יכול לאכול הוא בעצם לא יכול.

כשכבר באנו לנסוע בכיוון הארץ, הסתבר שאבי היה צריך להשאר ביפן עוד, מעבר לכמה שהוא כבר היה שם. עד שטסתי ליפן חזרה, הוא כבר היה שם כמעט שלושה שבועות. בעקבות בקשתו, באתי עם מזוודה מלאה בלחם, חומוס ושוקולדים תוצרת הארץ, כדי שיהיה לו מה לאכול שאינו סושי.
להמשך »

תגיות: ,

יפן 1 - שפעת החזירים ורשויות ההגירה

28 במאי, 2009

לגל מי שתוהה לאן נעלמתי בזמן האחרון, התשובה היא עומס עבודה לא רגיל. כמובן שבתקופה כזו אסור להתלונן על עומס עבודה גבוה, אבל גם אם לא מתלוננים,עדיין אין זמן לכתוב בבלוג.

חלק מאותו עומס עבודה היה כרוך בנסיעה (למעשה - שתיים) ליפן. מאוד מזמן לא הייתי ביפן, וקצת חבל שגם הפעם כמעט ולא יצא לי לראות את המקום, אלא בעיקר לעבוד.
להמשך »

תגיות:

Over engineering - על מתמטיקה ויקומים אחרים

18 באפריל, 2009

כאשר מגיעים לתכנן מערכת, מאוד נהוגה המחשבה שאומרת "בואו נשב, ננסה לכסות את כל המקרים האפשריים, ואז לעצב ממשק שיודע להתמודד עם כולם". מבלי לטעון לרגע שלשיטת העיצוב הזו אין מקום בעולם, אני מאוד מנסה להמנע ממנה. אני חושב שהיא מובילה לתופעה של over engineering - נסיון כל כך רחוק לכסות את כל האפשרויות שמביא לממשקים בלתי ניתנים לעבודה ולמימוש בלתי נגמר. כבר ראיתי פרוייקטים נופלים על over engineering.

הבעיה מתחילה בעובדה הפשוטה שכמעט תמיד פשוט בלתי אפשרי לגלות את כל השימושים האפשריים בלי להתחיל לכתוב את הקוד. מצד שני, שימושים שנשמעים מאוד נחוצים במבט ראשון מתגלים אחרי כתיבת הקוד כחסרי שימוש לחלוטין. התוצאה היא השקעה עודפת ביצירת ממשק מסובך מידי, אבל שעדיין לא מכסה את כל המקרים שצריך בפועל.
להמשך »

תגיות:

Swiftouch נסגרת

17 באפריל, 2009

באופן אישי, אני לא רואה בחברות הייעוץ באחרות בשוק כ"מתחרות". בוודאי לא כצורת מחשבה יחידה. כל חברת לינוקס שמצליחה לגדול, לגייס עובדים, להכניס כסף היא אינדיקציה לזה שהדבר הוא אפשרי, ושגם אני יכול.

חברת Swiftouch סוגרת את שעריה. המנכ"ל והמייסד, מארק ולוויק, התייחס לזה בבלוג שלו כאל אנחת רווחה. בעוד שאני מבין את האנחה, קשה לי שלא להיות עצוב בשבילו. אני יודע את המשמעות של לעבוד בעשר אצבעות כדי להרים משהו בר קיימא, אני מכיר את החששות מפני העתיד, ולמרות שמצבה של לינגנו כיום יציב מתמיד, קשה לי להגיד שלא היו מצבים שהרגשתי כמו שהוא מתאר.

על פי מה שהבנתי, מארק עצמו הולך להיות שכיר, והחברה סוגרת את שעריה. להתראות ובהצלחה לכולם.

שחר

תגיות: ,