קטגוריה: כללי

בהמשך לקטע הקודם, ניתן להוריד מצגת של אייל דורון מכנס Tech Ed מהאתר של מיקרוסופט. אני מקווה להתייחס לכל הנקודות שהוא מעלה.

בואו נתחיל על פי הסדר במצגת – עלות בעלות כוללת. שוב אנחנו מקבלים את המחקרים המוזמנים שעשתה מיקרוסופט. שוב מסבירים לנו את הבלתי יאמן – איך מערכת שעולה כמה אלפי דולרים לא מייקרת את העלות הכוללת. בואו ננסה לראות איפה האמת (ולא – אני לא אובייקטיבי).

דבר ראשון – הנה האמת לאמיתה. כל מי שאומר שלינוקס חד משמעית יותר זולה מחלונות, אינו יודע את שהוא אומר, או משקר.
ומצד שני
כל מי שאומר שחלונות חד משמעית יותר זולה מלינוקס, אינו יודע את שהוא אומר או משקר.
או במילים אחרות: אין אמיתות מוחלטות.

אז מה כן? המצגות שראיתי ממיקרוסופט תמיד מתחילות בשקר. “אומרים לכם שלינוקס זה בחינם”. אני מבקש בזאת מאנשי מיקרוסופט להראות לי מישהו שאמר כזאת. זמן זה כסף, וכל התקנה דורשת זמן. ברור, לכן, שהתקנת לינוקס עולה כסף. מצד שני, מנסיוני, התקנת חלונות עולה הרבה יותר כסף, גם אם גנבתם את המערכת. הכשל הלוגי חמור אף יותר. כאשר מישהו אומר “כולם אומרים שלינוקס זה בחינם. ברור שזה לא נכון. לכן חלונות זולה יותר”, הוא שוגה לא רק למציאות, אלא גם לחוקי הלוגיקה. יש פה הנחה מובנית שהזמן שלך לא עולה כסף על חלונות.

מי עוד אמר? Robert Frances Group, MITR, גרטנר ועוד.

אז איך בכל זאת מגיעים למספרים שאומרים שלינוקס יותר יקרה? יש הרבה דרכים. אפשר, לדוגמא, להתעלם משינוי מדיניות הרישוי של מיקרוסופט. אפשר לא לכלול עלויות פרצות אבטחת מידע. אפשר גם, כמו שעשה פיני כהן במצגת שלו, להניח שהספק היקר ביותר הוא הוא הספק שאתם עומדים לבחור. בחירה זו משעשעת במיוחד אם לוקחים בחשבון שהוא לא החשיב את התמיכה שאתם קונים בכסף היקר הזה כנקודה לזכות המערכת. אני לא יודע מה אתם מתכוונים לעשות, אבל התחשיבים של פיני כהן מניחים שאתם זורקים את התמיכה ששילמת עליה לרד האט לפח, ואז משלמים עוד על תמיכה נוספת!. יש לי הרבה מה להגיד על הרבה גופים, אבל תחשיבים כאילו נראים לי לא מקצועיים ברמה.

אז בואו נראה מה כן. בואו נבדוק עלויות לגדלים שונים:
1. אירגון קטן. 5-20 תחנות קצה:
אירגון כזה צריך שרת לצורך חיבור לאינטרנט+פיירוול, שרת קבצים פנימי, ופחות או יותר זהו. למיקרוסופט יש פתרון אידאלי לעניין. הוא נקרא (ואני לא צוחק עליכם – זה באמת השם שלו) Microsoft Windows 2003 Server Small Businesses Server. אנחנו נקרא לו SBS, בגלל שיש גבול כמה פעמים אפשר לשים את המילה “Server” באותו השם.

SBS נותן שרת קבצים, דוא”ל, SQL, פיירוול (אם אתם רוצים לסמוך על מיקרוסופט עבור דבר כזה), WEB ואולי עוד משהו. בכל מקרה – הרבה יותר ממה שאירגון בגדלים המדוברים זקוק. עלותו של הפלא היא כ- 450$ ל- 5 רשיונות. אין לי נתונים מדוייקים לגבי עלויות הרשיונות הנוספים, אולם הם נעים סביב ה- 80$ לרשיון. אירגון של 5 תחנות ישלם עליו 450$ לפני עלויות חומרה, ואירגון של 20 תחנות ישלם עליו כ- 1650$ לפני חומרה.

דרישות מינימום של החומרה הינם 256MB, עם המלצה חמה למעל 384MB, מה שאומר שהחומרה צפויה לעלות לא פחות מ- 700$, כנראה יותר קרוב ל- 800$. שמעתם נכון – עלות התוכנה פה גבוהה מעלות החומרה.

מערכת דומה על לינוקס ניתן לספק מבוססת על תוכנה חופשית לחלוטין. אפשר, תיאורטית, לקנות לצורך העניין RedHat Adcanced Server, אולם אין פה שום דבר שדביאן, פדורה או גרסת החינם של מנדרייק לא מספקות. אין צורך אמיתי בכל השירותים שניתנים עם SBS, אולם ניתן לספק את כולם. החומרה הדרושה תהיה אף היא זולה יותר. תלוי בצרכים המדוייקים, ניתן לשלם אפילו רק 500$. לחליפין, ניתן לשלם את המחיר המלא, ולקבל חומרה חזקה יותר (ביצועים טובים יותר).

החסכון בנתיים – 650$ לארגון של 5 תחנות. 1650$ לארגון של 20 תחנות (בהנחה שארגון כזה ירצה חומרה של 800$).

מנסיוני, ארגון של 5 תחנות כמעט ואינו צריך תמיכה למערכת ברגע שהיא רצה. גם אם התמיכה היתה עולה כפול (והיא לא – היא יותר קרובה להיות באותו המחיר), עדיין אין כל הצדקה שלא לחסוך את העלויות. גם מבחינת קלות התקנה, התקנה של מנדרייק הינה רק קלה יותר מאשר התקנה של SBS, כך שאירגונים שעומדים לשלם על ההתקנה של אחד, יצטרכו לשלם על ההתקנה של השני. התשובה הנכונה נראית מתבקשת.

ועכשיו הקטע המפתיע. ככל שהארגון גדל, הפער מחריף. רשיונות SBS אינם מגיעים עד אינסוף. לא ניתן להריץ יותר מ- 50 תחנות על אותו השרת, גם מטעמי רשיון וגם מטעמים פרקטיים. הדבר אומר, בפועל, שתצטרכו להפריד את השרתים למחשבים שונים. פעולה זו כרוכה באיבוד כל הרשיונות שניקנו עד כה. כמו כן, השרתים הנפרדים של מיקרוסופט כבר באים בעלויות שגבוהות באופן משמעותי מ- 450$.

לגבי עלויות התמיכה, ככל שיש יותר מחשבים בחברה המריצים לינוקס, כך יותר משתלם להחזיק איש לינוקס מקומי. בעוד שייתכן ויש אמת לטענה שאנשי לינוקס עולים יותר מאשר אנשי חלונות (אף כי אני, באופן אישי, לא מאמין שאנשי לינוקס טובים עולים יותר מאשר אנשי חלונות טובים), הרי שהוכח שיחסי המחשבים למנהלים טובים בכפי עשר בלינוקס מאשר בחלונות. במילים אחרות – מנהל חלונות טוב מסוגל לנהל במשרה מלאה כעשרה שרתים. מנהל לינוקס טוב מסוגל לנהל כמאה על אותה המשרה.

בתקווה שנתתי חומר למחשבה,

שחר

נ.ב.
גיליתי שבחלק א’ נתתי קישור שלא עבד. אף אחד לא אמר כלום. האם זה בגלל שאף אחד לא קורא, בגלל שאף אחד לא לחץ על הקישור, או בגלל שלאף אחד לא היה כוח לשלוח תגובה?
ש.ש

סיפור שהיה כך היה.

לפני כמעט עשר שנים, בעודי משרת בצה”ל, הייתי באבט”ש עם בחור שעשה קסמים. בתור קוסם חובב בעצמי דיי התחברנו. הוא השאיל לי שני ספרים על קסמים, ואז השתחרר.

לא יכלתי למצוא אותו.

בדרך אני עברתי המון, והספרים עדיין היו שם. היה לי שם פרטי שלו, וזהו. המשכתי להעביר את הספרים מדירה לדירה, אבל בלי שום סיכוי אמיתי שאיי פעם יחזרו לבעליהם החוקיים.

נו, אז שאלה לקוראים – מה אתם הייתם עושים ביומולדת עשור לספרים? נותנים אותם למישהו אחר?


שחר

נ.ב.
הוא זיהה אותי בתחנת דלק לפני כחודש. הרגע היה פה לקחת אותם.

היה לי היום את החוויה להתדיין עם מישהו שעוסק בתחזוקת מערכות במשרדים. בשלב כלשהו הוא ציין שהוא לא יודע כמה זמן אני בתחום המחשבים. עניתי לו שאני מעל 20 שנה, ושהתחלתי בגיל 9. הוא ענה לזה שהוא התחיל בגיל יותר מאוחר ושהוא עוסק בתחום יותר זמן. אני מספר את זה רק כדי לתת הקשר לשיחה.

הבן אדם התחיל להסביר לי למה בעולם המחשבים לא קורה שמייצרים מוצר דפוק בכוונה, כדי שיהיה מה למכור בהמשך (תופעה שקוראת בכל תחום, דרך אגב). אני טענתי שחברת התוכנה הגדולה ביותר בעולם עושה את זה על בסיס קבוע, ולא מתוך כוונה רעה, אלא פשוט כי לא משתלם לה להשקיע בתוכנות טובות יותר.

התשובה שלו היתה “סתכל כמה טוב הולך לה”, מה שיכולתי לקבל כחיזוק לטענתי, אני מניח. מצד שני, תשובתי היא שלא הולך לה כל כך טוב, ושיש לה תחרות עזה מצד הגרסאות הישנות שלה עצמה (שנהייו מספיק טובות), עם הסבר על הקטנת היכולת לגבות כסף מרשיונות תוכנה בגלל כניסת התוכנות החופשיות.

וכאן התחילו להכנס משפטי מפתח שווים ציטוט:
“הלינוקס לעולם לא יצליח – מיקרוסופט לא תיתן לו”
“אולי בשרתים, אבל בתחנות העבודה זה לעולם לא ייכנס” (רגע, לפני ארבע שנים אמרו את אותו הדבר על שרתים, לא?)
“אני לעולם לא ארדם בפני טכנולוגיה חדשה”. למה, אתם שואלים את עצמיכם? מכיוון ש:
“אני הייתי בעולם של שרתים, וזילזלנו במחשבים הקטנים, אמרנו שאי אפשר להריץ עליהם ריבוי משתמשים. ואז ביום אחד לא נשאר לי שוק”.

טענה מעניינת, אתם חייבים להודות. במילים אחרות, הוא לעולם לא יטעה יותר, מכיוון שהוא הוכיח שהוא טעה בעבר. כמו כן, הוא לא ראה את התחזקות המחשבים האישיים כתהליך – זה בא לו בהפתעה.

בפני מוח עליון לשלי בצורה כל כך מרשימה, הייתי חייב להודות בתבוסה ולהמשיך לדרכי.

שחר

לא מזמן התקיים כנס Tech Ed של מיקרוסופט, ובו דיבר אייל דורון, ראש תחום לינוקס במיקרוסופט, על מדוע מערכת חלונות יותר טובה מלינוקס. בעוד שאני אתייחס בהמשך לטענות שהועלו בפרוטרוט, הייתי רוצה להפנות את תשומת לב האנשים לתופעה בכלל.

כן, למיקרוסופט ישראל יש “ראש תחום לינוקס”.

הייתם חושבים שהם עושים כל כך הרבה פיתוח בלינוקס, שהם חייבים מישהו שיתאם את כל הפעילות הזו. בפועל, מדובר בבן אדם שתכליתו היחידה הינה להפיץ דברים רעים על “המתחרים”.

צריך להבין למה מיקרוסופט כל כך שונאת את לינוקס בפרט, ותוכנה חופשית בכלל. המודל העסקי של מיקרוסופט מתבסס על למכור רשיונות תוכנה. מיקרוסופט ניסתה בעבר, ללא הצלחה, להכנס לתחומי שירותים, אבל נכון להיום רשיונות תוכנה הינם התחום היחידי שבו מיקרוסופט יודעת איך להרוויח כסף. בפרט, מיקרוסופט מרוויחה כמעט את כל כספה משני מוצרים. Office ו-Windows.

בזמן האחרון מיקרוסופט מוצאת את עצמה בתחרות עזה מול גורם שאין ביכולתה להרוג. הבעיה שעומדת בפני מיקרוסופט הינה שהגרסאות הישנות של המערכות שלה עצמה מספיק טובות לרוב המשתמשים. החברה מוצאת את עצמה מתפתלת יותר ויותר כדי לגרום לאנשים להמשיך להוציא כסף על גרסאות חדשות. לכל גרסה חדשה לוקח יותר זמן להכנס לשוק מאשר לקודמתה.

ואז, כאשר החברה נמצאת בבעיית גמישות מסיבות שנובעות אך ורק מהצלחתה היא, באה לינוקס ומאיימת עליה מכיוון לא צפוי. האפקט של החדרת תוכנה חופשית לשוק הוא של הורדת המחיר שאפשר לגבות על תוכנה. את המגמה הזו התחלנו כבר לראות, אפילו במוצרי מיקרוסופט עצמה.

הפתרון של מיקרוסופט הינו לנסות יותר בכוח. דבר ראשון, הם קונים מחקרים שמראים שהם יותר זולים, בטוחים ונחמדים. דבר שני, הם מנסים לאגף את השוק – תגרום לשוק לעבוד עם תקנים שרק אתה יודע לתמוך בהם, ואף אחד לא יכול להחדיר מערכות חדשות יותר.

כל אילו לוקחים זמן, ודורשים שיתוף פעולה מצד הלקוחות. הבעיה היא שלקוחות מיקרוסופט כבר עייפים, והמוכנות שלהם להמשיך לשלם כסף ללא תנאי הולכת ויורדת. בגלל הסיבות האילו, מיקרוסופט מתנהגת בנושא לינוקס כמישהו שכבר עבר את מצב הפאניקה. הם כבר יודעים שהם לא יותר זולים, אבל הם ממשיכים לטעון שכן. למה? כי הם לא יודעים מה עוד לעשות.

החלק הכי מצחיק בכל הסיפור הוא שלי, באופן אישי, אין שום דבר נגדם. אני לא אוהב כשמשקרים לי, והייתי מאוד קרוב לחברות המחשבים בתקופת מלחמת הדפדפנים כדי לדעת שמיקרוסופט הורשעה בעברות מונופול בגלל סיבות טובות, אבל אין בי שום רצון שהחברה תעלם יום אחד מעל פני האדמה. הסיבה היחידה שאני מדבר על הנושא כאן הינה שאני מרגיש שתוקפים אותי, וזו תהיה טעות לא להגיב.

החלק השני הכי מצחיק הינו שלעניות דעתי, מיקרוסופט חייבת לשנות את הגישה שלה אם היא רוצה לשרוד. כרגע, כל המדיניות של החברה נראית כאילו היא מכוונת לכך שלינוקס חייבת למות כדי שמיקרוסופט תצליח. אפילו תומכיה הנלהבים ביותר לא חושבים שזה יהיה המצב. זה אומר שמיקרוסופט תהיה חייבת לשנות את המודל העסקי שלה בשלב כלשהו אם היא רוצה לשרוד. כולי תקווה שזה לא יהיה מאוחר מידי.

שחר

כפי שאתם בוודאי שמתם לב, תדירות העדכונים שלי ירדה פלאים. זה נובע מהרבה סיבות, חלקן טובות (עומס בעבודה -> יותר כסף) וחלקן רעות.

המכה האחרונה נחתה בצורה של ספק לפט-טופ שהלך קאפוט . עכשיו צריך להסתובב ולחפש תחליף.

אני אשתדל לחזור ולכתוב יותר בהקדם האפשרי.

שחר

יש לי חבר. לחבר יש חברה (הכוונה היא ל-Company, לא girl friend). לחברה יש אתר. עד כאן, אין הרבה מיוחד. לאתר הנ”ל, שעוסק באבטחת מידע, יש דיי הרבה כניסות. מספיק כניסות, כדי שהחברה תשים פירסומות של גוגל כדי להכניס קצת כסף.

עכשיו בעיה – כשאתה מפרסם כתבה על Arp spoofing, והפרסומת הטקסטואלית מפרסמת מוצר שעושה וידוא Arp, איך אתה מסביר לקהל קוראיך שזה חלק מהכתבה, וזו רק פרסומת? התשובה של securiteam – שימו כותרת מעל שאומרת “פירסומת”, עם חץ לפירסומת. בעוד שהם כבר שינו את זה, אפשר לראות דוגמא לכך באתר של zdnet, לא אתר קיקיוני.

ובכן, מסתבר שלגוגל זה לא מספיק טוב. הטענה שלהם: “החץ מביא אנשים שלא מעונינים בפירסומת ללחוץ, מה שמנפח ללא הצדקה את כמות הכניסות”. להלן מחשבותי:

1. כמובן! הרי ברור שאף בן אדם שפוי לא יתייג פרסומת כפרסומת. לכן, ברור שכל מי שמסתכל על משהו שכותרתו היא “פרסומת”, מניח מייד שלא מדובר בפירסומת. מכאן, שעל ידי זה שאנחנו שמים את הטקסט “פרסומת” מעל פרסומת, אנחנו מייצרים מצג שוא בכך שאנחנו אומרים את האמת.
2. עם כל הציניות, אני חייב להודות שזה נחמד שגוגל מנסה שהשירות שהיא מוכרת יהיה אמין. עדיין, ניתן היה לצפות מהם לקצת יותר הפעלת שיקול דעת במקרים אילו.

בקיצור, כנראה שהחבר שלי שינה את הכותרת, כדי לצאת בסדר. אנחנו עדיין מגרדים בראש, אבל.

שחר

נ.ב.
ברוך השב, ישראבלוג. רק למה אתה אוכל פוסטים?

לא שכחתי את קיום הבלוג הזה. יש לי שילוב של תקופה מאוד עמוסה בגלל פרוייקט (שסופסוף מתחיל להגמר), והקשיים הטכניים של ישראבלוג.

כתבתי פוסט שלם על השינוי שעבר על נובל, ואיך היא יותר ויותר עושה קולות של חברה שאכפת לה מקוד פתוח. הפוסט הזה הלך לאיבוד בגלל בעיה של ישראבלוג, מה שגרם לי לאבד טיפה מוטיבציה.

הנהלת האתר הבטיחה לשפר דברים מיום ראשון, ואני אז גם אתחיל לכתוב מחדש.

או – “אם אתם מעתיקים תוכנה של מישהו אחר ומוכרים אותה כשלכם, לפחות תדאגו שלא יבינו את זה כבר מהחומר הפירסומי שלכם עצמכם”.

לפני כמה זמן כתבתי פה פוסט על פרוייקט David. לא הבעתי התלהבות מיוחדת, וציינתי שיש שאלה עד כמה הפרוייקט מתבסס על קוד של Wine.

החברה של SpecOps, כנראה בנסיון להזים את השמועות על כך שהמוצר אינו קיים, שיחררו סדרה של תמונות מסך לאתר בשם “Flexbeta“. בתמונות הם מראים את Office 2000 מותקן על לינוקס RedHat 9. כמה בעיות העלו מפתחי Wine לגבי התמונות הנ”ל:

1. Wine כבר יודע להתקין Office 2000. אחרי שהבהרתם כל כך הרבה עד כמה המוצר שלכם יותר טוב, ניתן היה לצפות שתראו משהו שהמתחרה אינו יודע לעשות.
   
2. בהרבה מהתמונות מופיעות עדויות מחשידות, שגורמות לאנשים לחשוב שבסך הכל לקחתם את Crossover Office, וארזתם אותו מחדש. זה, בין השאר, כולל באג בהרצת Word 2000 שקיים רק ב-CrossOver, לא ב-Wine.
   

האם ציינתי ש-Crossover הינו מוצר קניני?

למעונינים בפרטים נוספים, ניתן לקרוא את הדיון על כך ברשימת התפוצה של מפתחי Wine.

לסיכום המלצה. אם כבר אתם גונבים קוד של מישהו אחר, אל תשאירו עדויות מפלילות בתוך התמונות שאתם שולחים לעיתונאים.

---

הפעם הראשונה שסיפור שאני מגיש ל-Slashdot ממש מתקבל. http://slashdot.org/article.pl?sid=04/05/09/134253&mode=nested&tid=125&tid=185

טוב לראות שמידי פעם מערכת אכיפת החוק ממש מצליחה להביא מישהו לידי מעצר. רק לידע כללי – מדובר בגרמני בן 18, שכנראה פעם לבד. יש טענות שאותו בן אדם כתב גם את Netsky, מה שאומר שאולי הגיע הקץ לסבב הזה של מלחמת התולעים.

אומרים שתפסו גם את הכותב של תולעת בשם Phatboy, אבל אני חייב להודות שלא מספיק התענינתי כדי לדעת מה זה בכלל.

סתם, כדי לשפר את מצב הרוח.

הייתי במדורת ל”ב בעומר החוף מנדרין. כשחזרתי גיליתי שפרצו לי לרכב.

לא גנבו כלום. הספיקו לנטרל את הצופר של האזעקה, ולנסר את כיסוי הפלסטיק של החוטים של ההתנעה, וזהו. כל מה שהיה באוטו, עד כמה שראיתי, נשאר. לא שברו חלון. כנראה שהפריעו להם, כי לא עולה בדעתי שהאזעקה שיש שם זה מה שעצר אותם.

רוקנתי את האוטו והוא עכשיו בגרר בדרך לחניון סופ”ש. יעלה לי כמה מאות שקלים של השתתפות עצמית כנראה.

בעסה.

נ.ב.
מזל שלא הצליחו לגנוב, כי אני לא יודע איפה הייתי משיג עוד מדבקה של Tux.