שנה: 2005

השבוע חזרתי מהכנס. היה ממש מוצלח.

דבר ראשון, פטור בלא כלום אי אפשר:
תמונה קבוצתית.
תמונות שצילם מרקוס.

הכנס הכיל אוכלוסיה מעורבת. חוץ מהקהל הרגיל של האקרי Wine ו-ReactOS (שהגיעו השנה במתכונת מצומצמת מהרגיל), הכנס היה בסמיכות גיאוגרפית וקלנדרית לכנס של Samba. כתוצאה מכך, כל צוות הליבה של סמבה גם היה שם (כולל אנדרו טריג’דל, שהצליח להרגיז כל כך את לינוס לפני כמה זמן).

ההכרזה הגדולה ביותר היתה של אלכסנדר בתחילת הכנס – Wine הולך לפתח גירסת 0.9, או גרסת בטא רשמית. הוא נתן לוחות זמנים לבטא, וגם לשחרור גרסה ראשונה. הייתי מדווח על זה קודם, אבל האמת האומללה היא שאף אחד ממפתחי Wine פשוט לא מאמין לו.

ביום שלפני ההתחלה הרשמית של הכנס ישבנו בפאטיו של המלון, וטרידג’ דיבר על כמה מהדברים שבהם Wine ו-Samba יכולים לשתף פעולה. כמה פעמים אני ואחרים היינו צריכים להסביר לו את ההבדל המהותי בין הפרוייקטים: Wine הוא פרוייקט עצום, שעדיין לא הצליח להוציא גרסה יציבה ראשונה, Samba הוא פרוייקט יציב שבימים אלו עמלים על כתיבת הגרסה הרביעית שלו.

חוץ מזה היה אירגון למופת, מזג אויר נפלא, וחברה טובים. היה גידול משמעותי מאז הכנס הקודם, שלא לדבר שיפור משמעותי במזג האויר (שנה שעברה היינו במינוס ארבעים מעלות).

קבוצה אחת שלא הגיעה השנה היתה Cedega (לשעבר Transgaming). כנראה ש-Wine כבר לא כל כך מעניין אותם.

בכנסים כאלו זה השיחות הלא רשמיות שחשובות באמת. במסעדה יצא לי לדבר עם אלכסנדר על התמיכה בעברית בתוך CrossOver Office. הוא אמר שאם זה זז ל-DLL נפרד, הוא יהיה מוכן ש-Code Weavers יקמפלו את ה-DLL בעצמם. מה שמטריד אותו במיוחד בשימוש ב-ICU זה התלות של ICU בספריות של C++, תלות שהוא לא מוכן להכניס ל-CrossOver Office. אלו חדשות ממש טובות, מכיוון שאין לי את האמצעים להוציא את ICU מהמשוואה, אבל אני כן אנסה להעביר את התמיכה בעברית ל-DLL שנקרא “Uniscribe”, שם היא נמצאת בחלונות ממילא. זה יאפשר לכולם לקמפל את התמיכה בעברית ל-Wine הרגיל, אבל להפיץ אותה רק למי שמעוניין.

ועד כאן הדיווחים מהשטח. בחזרה לביצה.

שחר

אני נמצא בכנס Wineconf. כמה דיווחים מהירים:
בשיחה עם אלכסנדר, הדיקטטור הנאור של wine, הוא שאל אותי למה אני רוצה שיהיה לו מפתח PGP, והסברתי בגדול. השיחה משם התנהלה בערך כך:
אלכסנדר: “כך תדע שזה באמת אני שדוחה את התיקונים שלך ל-Wine”
שחר: “אבל אתה לא דוחה אותם, אתה שולח אותם ל-/dev/null”
א: כן, אבל כך אתה יודע שזה אני ששולח אותם לשם.
ש: למרבה הצער, לא היו הרבה תיקונים לדחות בזמן האחרון.
א: זה באמת חבל. אני אוהב לדחות את התיקונים שלך.

כמו כן, הכנס עצמו דיי מעניין. כרגע מדגימים את השיפורים ב-ReactOS, ואתמול היה הרבה דיון על איך סמבה ו-Wine יכולים לשתף פעולה.

עוד דיווחים בהמשך….

שחר

ראשית, עדכון אישי. מסתבר שכ-35 ק”מ מפריז,פחות מ-10 קילומטר מיורודיסני, יש כפר קטן שנראה כאילו הזמן קפא בו. למעשה, חנות הבאגטים הקרובה ביותר נמצאת במרחק של כעשר דקות נסיעה באופניים משם.

איך אני יודע? שני אירועים גרמו לי להחשף לעובדה זו:
1. לאחותי יש בית קטן ומאוד חמוד שם.
2. כנס Wine Conf 2005 מתרחש עוד מעט, ומהווה סיבה מצויינת לנסוע לראות את האחיין שליאחותי.

ועכשיו לעניין. לקראת הנסיעה דיברתי עם שירות הלקוחות של אורנג’ על לחסום את הטלפון שלי לשיחות נכנסות לכל מי שלא יודע קוד מסויים. זהו שירות בתשלום סימלי שהינו מומלץ לכל מי שלא מעוניין לקבל טלפונים מהבנק שמנסים למכור לו שירות חדש, אבל שהוא משלם עליהם ביוקר מכיוון שהוא בחו”ל (מנסיון). בעודי מדבר איתה, היא כמעט הכריחה אותי לקחת שירות אחר של אורנג’, שניתן ללא תשלום, אשר מוזיל את עלות השיחות שאני מוציא מחו”ל.

זה הולך כך. תסלחו לי שהמספרים לא לגמרי מדוייקים:
חיוג ישיר החוצה מצרפת – בין 5.5 ל-7.5 שקלים לדקה, תלוי במפעיל.
שיחה נכנסת לצרפת – כ-1.5 שקלים לדקה.
באמצעות השירות של אורנג’ – 2.5 שקלים לדקה.

איך זה עובד? אני מתקשר למספר שניתן לי ע”י המוקדנית, ושהינו פעיל רק למשך הנסיעה שהוזמן. אחרי שאני מתקשר, אני מחכה שני צילצולים, ומנתק. אף אחד לא מרים את הטלפון, ולכן לא נרשמת שיחה יוצאת.

בשלב זה המערכת מתקשרת חזרה אלי. כשאני מרים את הטלפון, אני מקבל צליל חיוג. בשלב זה אני יכול לחייג לכל מספר בישראל, ועלות השיחה היא, כפי שמצויין, 2.5 שקלים לדקה.

אני רק אציין שכאשר ניצלתי את השירות בפועל, קיבלתי צליל “תפוס” במקום לחכות שני צילצולים. פרט לכך, השירות עבד בדיוק כפי שפורסם (למעט המחיר, שאותו עוד לא בדקתי).

עד כאן הפרטים הטכניים. עכשיו בואו נעשה כמה ספקולציות על מה קורה מאחורי הקלעים. חברות הסלולר בצרפת ובגרמניה, וכנראה גם בארצות אחרות, גובות מחירים גבוהים מאוד על אספקת שירות שיחות יוצאות למנויי אורנג’. לאורנג’ אין ברירה אלא לגלגל את המחירים על הלקוח. אין פה, אבל, שום תועלת לאורנג’ עצמה. מכיוון שכך, אורנג’ פשוט לקחה את המערכת והפכה שיחות יוצאות יקרות לשיחות נכנסות זולות יותר. השירות כאילו ניתן ללא תשלום, אלא שהוא ניתן בתשלום של כשקל לדקה. בגלל זה הלהיטות של נציגי המכירות של אורנג’ להציע לכם את המסלול הזה. כנראה שאורנג’ רק מרוויחה ממנו יותר.

כמה הערות, ובעיקר הארות, לגבי שיטת הקומבינה הזו:
הערה מספר אחת: לא ניתן לאכוף תנאים על שני גורמים חיצוניים אם לגורמים הנ”ל יש אינטרס לשתף פעולה בינהם נגדך.

גם לכם, כמנויים, יש אינטרס לשלם פחות למפעיל הצרפתי, וגם לאורנג’. כתוצאה מכך נוצרה הקומבינה בינכם לבין אורנג’, שבה הופכים כל שיחה יוצאת לשיחה נכנסת. אבל המצב הזה רלוונטי בעוד הרבה תחומים בחיים.

כשעבדתי בצ’ק פוינט היו, מידי פעם, פניות של אנשים שמצאו “חורים” שהסתכמו במשפט “ערוץ סודי”. תיאור הפרטים תמיד היה סביב הנושא של עוד דרך שבה גורם בתוך הארגון וגורם מיחוצה לו מצליחים להעביר תיקשורת בינהם חרף חוקים ששם מנהל הרשת של הארגון כדי למנוע את התקשורת. התשובה שלנו היתה תמיד “זו לא בעיה שניתנת לפתרון”.

אחת הדוגמאות הכי מרגיזות לתקשורת מסוג זה הינה תקשורת של כל תוכנות ההודעות המיידיות (Messenger, ICQ, AIM וכו). התוכנות האילו השתמשו ומשתמשות בכל טריק אפשרי כדי לא לאפשר למנהלי הרשת לסנן אותן, ולעיתים אף זוכות להצלחות.

הערה מספר 2: קומבינות זה דבר מסוכן
מה יהיה השלב הבא? בניגוד למערכות פיירוול, הנזקים שעלולים להווצר לאורנג’, ובעקיפין לי כלקוח שלהם, עלולים להיות ממש משמעותיים. אם כתוצאה מהקומבינה הזו יפסיקו רוב ספקי הסלולר בצרפת לעבוד עם אורנג’, הרי שאני אגלה שאיזורי הקליטה שלי בצרפת הצטמצמו פלאים, והמחיר שאני צריך לשלם על כל השיחות הנכנסות עלה. התוצאה הסופית היא שבמקום להרוויח מהתרגיל, הפסדתי כתוצאה מכל. זה כמובן לא יגרום לי להפסיק להשתמש בו. אחרי הכל, השימוש או אי השימוש שלי לא ישפיע על עתיד השירות שיינתן לי ע”י שותפות אורנג’, אבל זו כן נקודה למחשבה.

כמעט כל צעד שאנחנו עושים כדחיפה לכוון מסויים גורם לתופעה נגדית. לפעמים התגובה היא קטנה, לפעמים משמעותית, ולפעמים התגובה חריפה יותר בהשלכותיה מאשר הצעד שעשינו אנו, וגורמת לכך שנמצא את עצמינו רחוקים יותר מהמטרה מאשר התחלנו.

שחר

אני כבר כתבתי על זה פעם, אבל לא באותה הרמה שפאול גרהם צולל לעומק. הוא כתב על זה באתר שלו.

בין השאר, הוא נתן גם הפניה לדף של סוכנות PR שמסביר איך לדחוף תוכן לבלוגרים. פאול צודק – המאמר פשוט מצחיק. ציטוט נבחר:

אני לא יודע מה לחשוב על הנושא. מצד אחד, ברור לי שמי שיש לו מה להגיד ירצה להגיד את זה בתפוצה רחבה. אם יש מקצוענים שדוחפים את זה, שיהיה. גם אני, כמו פאול, חושב שהאשמה פה היא של העיתונאים שאוכלים את כל מה שמגיע אליהם. גם אני שוקל, כמו שפאול עשה, לקחת חברת PR כדי לייצר מודעות למוצר של לינגנו.

מצד שני, חברות ה-PR בארץ כנראה באמת לא מכירות את העבודה. אם נקשיב לדברים שעידו קינן, כתב עבור NRG, אמר ואז הדגים בבלוג שלו, הרי שהרעיון שלהם להשיג חשיפה זה להפציץ במילים מרשימות את כל העולם. לא בדיוק טקטיקה שתעבוד על בלוגרים.

מצד שני, אם יחצ”ן היה באמת עושה את שיעורי הבית, לומד את מה שאני אוהב לפרסם בבלוג, ופונה אלי עם תוכן רלוונטי, מה הייתי עושה עם זה? ברור שגם אם זה מתפרסם, זה מתפרסם תוך הפניה למי ששלח לי את הידיעה, אבל האם לעשות “דווקא” ולא לפרסם?

מי שקורא את קווי היסוד של ההנחיות ליחצ”נים רואה שם כמה דברים מאוד נכונים. בין השאר הם אומרים:
1. אל תסתירו את הסיבה שאתם מתקשרים, או מי הלקוח שלכם.
2. ייצרו עניין באמצעות שיחה, לא באמצעות מילים מפוצצות.
3. לא להפציץ בהמון בקשות לפירסום.

יחצ”ן שיעקוב אחרי ההנחיות האילו, באמת עשוי לקבל את הבמה שהוא מחפש, גם אצלי. מצד שני, אם הבלוגים יגרמו ליחצ”נים להעלות את רמת ההודעות שלהם, מה טוב.

אולי כדאי לייצר “אמנת היחצון לבלוגרים”. כללי עשה ואל תעשה של איך לגרום לבלוגר לפרסם את מה שאתה כותב. חוץ מההנחיות בקישור שנתתי, אני מציע גם כמה משלי:
1. אם אתם רוצים לחסוך לי זמן, כדי לאפשר לי פשוט להעתיק ולהדביק את מה שכתבתם לבלוג שלי, נסחו את ההודעה בגוף ראשון. אני יודע שהודעות לעיתונות יוצאות בגוף שלישי, בדיוק למטרה זו, אבל אז זה נשמע כאילו שאני מדווח עליכם, מה שאין כך המצב. אני מעדיף להגיד “הנה הודעה לעיתונות ששלחו אלי:”, ואז לשים את הטקסט שלכם. אני יודע שזה פחות טוב בשבילכם, אבל החיים קשים.
2. אם כמות ההודעות שמגיעות אלי עולה על מה שאני יכול לטפל, אף הודעה לא תעבור. כדאי שתיקחו את זה בחשבון לפני שאתם שולחים אלי דברים שסביר להניח שאני לא אפרסם.

הצעות לכללים נוספים יתקבלו בברכה.

שחר

בזכות שידוך של עידו קינן, קבלו את מאמר הביכורים שלי ב-NRG.

והפעם – למה חלונות לא תומך בשעון קיץ, ואיך לתקן את המעוות.

הערה חשובה: הכותרת, כמו גם כותרת המשנה, אינן שלי. אני חושב שמיקרוסופט מספיק לא אוהבים אותי גם בלי משפטים כאילו….

שחר

כך התפרסם לאחרונה. יסלחו לי הקוראים שאני לא זוכר את מראה המקום המדוייק.

מה שאני כן יכול לספר לכם זה סיפור אישי שקרה אך שבוע שעבר לאבא שלי. עקב נסיבות מסיבות שונות, הוא איבד את הארנק. בעודו מתקשר למשרד הרישוי כדי לקבל רשיון נהיגה חדש, הסתבר לו שהוא נמצא בשלילה. נסיעה לבית הדין לתעבורה בירושלים גילתה לו שלפני יותר משנתיים הוא הורשע, שלא בנוכחותו, בנהיגה במהירות מופרזת, ורשיונו נשלל ל-21 יום. זה היה רכב של חברה.

ההודעה על המשפט, בקשת הקנס וההודעה על השלילה, כולן, נשלחו לאליעזר יפה 13 ברעננה, כדת וכדין. רק בעיה אחת קטנה יש. הוא מעולם לא גר באליעזר יפה 13 ברעננה. ההורים שלי גרים ברחוב הרצל ברעננה. למען ההגינות נציין שאני, בעבר, גרתי בכתובת הנ”ל, אבל:
1. לא בתאריכים המדוברים (וכן, עדכנתי את משרד הפנים כשעברתי).
2. המכתבים נשלחו על שמו באופן מפורש, ועל כן כדי להיות אפילו בערך רלוונטיים הם צריכים היו להשלח לכתובת שלו.

בקיצור, סיפור תמוה. בפעם הבאה שאתם שומעים על אלפי נהגים שנוהגים בזמן שלילה, שאלו את עצמכם: “האם הם יודעים על השלילה הזו?”.

שחר

נ.ב.
הסיפור מתפרסם גם פה וגם בבלוג שלי בלינמגזין, http://linmagazine.co.il/shachar.

ביום חמישי נהרגה בתאונת דרכים החברה הכי טובה של אחות שלי.

תנהגו בזהירות, בבקשה.

שחר

בניגוד לאנשים אחרים, אצלי לא מדובר במתיחת 1 באפריל.

פוסט ראשון שלי בבלוג החדש התפרסם עכשיו בלינמגזין. אני לא בטוח אם זהו המקום המתאים לי ביותר, אבל אני בודק את האפשרויות.

בכל מקרה, המנוי פרו שלי בישראבלוג מסתיים בקרוב, ואני מתלבט קשות אם אני רוצה לחדש אותו. תגובות יתקבלו בשמחה (גם פה וגם שם).

שחר

דמיינו סיוטאציה. אתם יושבים בבית, והטלפון מצלצל. אתם מרימים ואומרים “הלו”. במקום תשובה, אתם מקבלים הקלטה של פרסומת למוצר, מועמד פוליטי, או אמצעי צריכה כזה או אחר.

הייתם מקללים, מבקשים שיפסיקו להתקשר, מתעצבנים או צועקים, אבל אין על מי. זו בסך הכל הקלטה.

מוכר?

ובכן, אתמול זה קרה לי, בהבדל אחד קטן.
א. מספר הטלפון שלי חסוי במיוחד כדי למנוע את סוג המטרדים הזה.
ב. המוצר המפורסם היה… חנויות בזק סטור. אכן כן. אני מוותר על היכולת (שבה אני מעוניין) שאנשים ימצאו את מספר הטלפון שלי בספר הטלפונים כדי לקנות שקט, ובזק הולכת ומחליטה שהשקט לא באמת מעניין אותי.

אבל זה נהייה יותר מעניין. התקשרתי ל-199 כדי להתלונן. מסתבר שבזק מוכרת את השירות הזה לחברות. חברה יכולה ללכת לבזק ולקנות שירות של פרסומת לטלפון. הפקידה, באדיבות רבה, הציעה לי לסמן את הקו שלי כ”לא להתקשר אליו”.

עכשיו כמה נקודות למחשבה:
1. אם אני הייתי רוצה להציע שירות כמו של בזק, לא היו עומדים לרשותי כל מספרי הטלפון החסויים. בפועל, בזק פה מנצלת מידע שיש לה עקב היותה מונופול כדי להציע שירות שבו היא לא מונופוליסטית.
2. למה לעזאזל אני צריך לשמוע על זה רק בגלל שבזק, לגמרי במקרה, ניצלה את השירות שלה עצמה?

אז לכל מי שעוד לא שמע על זה, אתם מוזמנים להתקשר ל-199 ולבקש שלטלפון שלכם לא ישלחו פרסומות. אני לא יודע עד כמה זה יעזור, או האם אתם בכלל תוכלו לדעת אם מתעלמים מהבקשה שלכם, אבל כדאי לנסות.

אם מישהו מצליח לקבל סטטיסטיקות על כמה זה עוזר, אני אשמח לשמוע.

שחר

באפליקצית web שאני כותב, החלטתי לעשות עיצוב הדוק במיוחד. כאשר ניגשים לדף כלשהו באפליקציה, ולא משנה איזה, ואתם לא logged in, אתם מקבלים את הדף שמבקש מכם להזדהות כלפי המערכת. אין redirect – הדף מופיע תחת ה-URL שאליו ניסיתם להגיע.

כאשר אתם מקלידים את הסיסמה, אם היא נכונה, הדף שאת כתובתו נתתם עולה. שוב, אין redirect. סיסמה לא נכונה – דף כניסה למערכת. סיסמה נכונה – הדף שביקשתם.

על פניו, יופי של עיצוב. מסתבר שיש בעיצוב בעיה קלה. אם אתם הולכים לדף אחר באפליקציה מהדף הראשון אליו נכנסתם, ואז מבקשים לחזור לדף המקורי, אתם מקבלים הודעה מהדפדפן שלכם שאומרת “הדף הזה הוא תוצר של פעולת Post” (היא, הרי שליחת הסיסמה). זה מעצבן ולא רלוונטי.

בקיצור – עיצוב הדוק מידי. אני עכשיו בודק אם אפשר לעשות redirect מהדף post אל עצמו ב-Get. קוד מספר 303 אמור היה לעשות את זה, אבל הוא לא כל כך עובד לי כרגע.

שחר

עדכון
הסיבה שלא עבד היתה שמוזילה, משום מה, התעלם מהבקשה לעשות redirect אם היה יותר מידי בשר לגוף ה-HTML בשאילתה שהחזירה 303. קיצצתי ללא רחם, והתוצאה היא redirect מהיר ושלא רואים.

מה שנשאר עכשיו זה למצוא קוד HTML וגם קוד Javascript, כמה שיותר קטן, שעושה redirect גם הוא. זה יאפשר לדפדפנים שלא תומכים ב-303 לעשות את הדבר הנכון.

ש.