עורך יקר,
Ynet הוא אתר פופולרי עם הרבה מאוד קוראים, שלא מעט מהם גם משאירים את דעתם באתר באמצעות מנגנון הטוקבקים הידוע. זו תופעה שקורית מעצם זה שאנשים באים לאתר. לבקש מהם במפורש להשאיר טוקבקים זה פשוט פטתי.
חיפוש בגוגל של “ספרו לנו בטוקבקים” באתר Ynet מחזיר מעל 1600 כתבות, רובן המוחץ מערוץ המחשבים (הכתבה הראשונה שלא מהערוץ היא בעמוד 4 בתוצאות). קצת בטחון עצמי לא יזיק.
ובנימה יותר אישית – הייתי עושה את הפניה יותר אישית, עם שמך הפרטי והכל, אלא שהאתר מעביר את הרושם שהוא מתבייש במערכת שלו. בדף “אודות האתר” אין את רשימת העורכים של המדורים. בדף “צור קשר” יש רק אימיילים גנריים. בערוץ המחשבים עצמו יש רשימה של כותבים, אבל שום איזכור מי עורך. אפילו הערך בויקיפידיה לא יודע לספר מי עורך איזה ערוץ. במה אתם מתביישים?
שחר
לדעתי אתה עושה הפרדה מלאכותית בין תוכן האתר לתוכן גולשים. כאילו הכתבה באתר עומדת בפני עצמה, כמו כתבה בעיתון, ואילו הטוקבקים זו שיחה בין קוראי העיתון^H^H^H^H^H^H האתר, שהיא מעין פורום נפרד ונבדל מהכתבה.
אין שום סיבה שלא לשאול את כותבי הטוקבקים (“בית המדרש של הטוקבקים” בפי אחת הכותבות בערוץ היהדות) שאלות ספציפיות. ירצו – יענו. לא ירצו – יכתבו משהו אחר לגמרי.
לדעתי, לא מדובר בלשאול את הגולשים. מדובר פה בניסיון להפוך לאתר “חברתי” עם “תוכן גולשים”. זה סוג הדברים שחברה שעומדת בפני רכישה עושה כדי להעלות, זמנית ככל שיהיה, את הערך שלה.
אני לא מוצא את זה כרגע, אבל גם לי היה פוסט שהכיל פניה לקוראים שאומר “תגיבו אם אתם שם” (אי שם כשהבלוג היה צעיר ויפה). אחר כך הבנתי כמה זה טפשי, והפסקתי. אל תבין אותי לא נכון. אני מאוד אוהב שמגיבים. זה אומר שמישהו גם קרא את מה שכתבתי, וגם היה אכפת לו מספיק כדי להגיד משהו על זה. עדיין, זה לא אומר שאני צריך לבקש מכם להגיב. עצם זה שכתבתי את דעתי והשארתי תגובות פתוחות זה מספיק הזמנה, לטעמי.
וכשאתר כל כך גדול כמו Ynet עושה את זה, זה פטתי.
לדעתי.
שחר