[...] אם החוק של כהן יעבור, ואני מקווה מאוד שלא, הרי שתהיה חובה לצנזר גם את לימודי הקודש, שהרי התנ"ך מכיל יותר אלימות, מין ומעשי עריות מרוב האתרים האחרים. סיפור האונס של אמנון ותמר,לדוגמא, הוא אחד מעשרות סיפורי העריות במקרא (לקריאה נוספת: קלינגר, י, הטאבו שאוהבים לשנוא: גישה ביקורתית לגילוי עריות); האם על האחראי על האינטרנט לצנזר גם את התנ"ך? וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל-תָּמָר, הַבַּיְתָה לֵאמֹר: לְכִי נָא, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיךְ, וַעֲשִׂי-לוֹ, הַבִּרְיָה. ח וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ–וְהוּא שֹׁכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש (וַתָּלָשׁ) וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּׁל אֶת-הַלְּבִבוֹת. ט וַתִּקַּח אֶת-הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו, וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל; וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלַי, וַיֵּצְאוּ כָל-אִישׁ, מֵעָלָיו. י וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר, הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר, וְאֶבְרֶה, מִיָּדֵךְ; וַתִּקַּח תָּמָר, אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ, הֶחָדְרָה. יא וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו, לֶאֱכֹל; וַיַּחֲזֶק-בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ, בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי. יב וַתֹּאמֶר לוֹ, אַל-אָחִי אַל-תְּעַנֵּנִי–כִּי לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן, בְּיִשְׂרָאֵל: אַל-תַּעֲשֵׂה, אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת. יג וַאֲנִי, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת-חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים, בְּיִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה דַּבֶּר-נָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ. יד וְלֹא אָבָה, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ; וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ, וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ. טו וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן, שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד–כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ, מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ; וַיֹּאמֶר-לָהּ אַמְנוֹן, קוּמִי לֵכִי. (…, למרות שיש להם בעיה עם זה) [...]

[...] אבל שחר עשה בשבילי את העבודה. כל מלה מיותרת. Share This [...]

אם תמללת הרצאה, ואתה רוצה פיצוי עליה, אל תיתן אותה בלי לקבל כסף. הרצאה מוגנת בזכוית יוצרים של המרצה, כך שאתה חייב באישור של המרצה כדי לתת את התמלילים (עם או בלי כסף!). בהנחה שהמרצה אמר "תעשו כולכם מה שאתם רוצים" (שזה המקבילה של טקסט בנחלת הכלל), הרי שאתה יכול למכור, אבל אתה לא יכול לדרוש שלא יעתיקו.

לשאלת ה"פייר" – אני מוצא הקבלה מאוד גדולה בין שאלת המגיע לבין להרוויח כסף מתוכנה חופשית. אם כתבת שינוי מאוד משמעותי לקרנל של לינוקס, לא מגיע להרוויח מזה כסף? מגיע, בוודאי שמגיע, אבל לא על חשבון הזכויות של האחרים. בפרט, מפתחי הקרנל האחרים החליטו שהיצירה שלהם נועדה לתועלת הציבור, ואתה לא יכול לדרוש כסף על חשבון אותה תועלת.

תצטרך למצוא דרך אחרת להרוויח את הכסף שלך.

שחר

שחר – אם נשמעתי מתקיף, התנצלותי. כל שהתכוונתי הוא שזה מאוד בולט שבסופו של דבר נעשה שימוש בפיסוק של מכון ממרא. אני לא חושב שזה רע מאוד, ואני לא חושב ש"יש כאן עבירה" (או ש"אין כאן עבירה").

להיפך – אני באמת חושב שזה רק מצחיק (אם באמת כך היה, זה לא ממש משנה), כי זה מעמיד את הטענה לזכויות יוצרים על טקסט ציבורי באור שראוי לו: כך ברור שזה לא באמת משנה מהיכן הוא הועתק. לא ככה?

אבל סתם ככה, בלי קשר לזכויות יוצרים, לא מגיע להם? באמת, האם אתה רוצה לעודד הקלדת טקסטים או תמלול של הרצאות או לא? אם תמללתי הרצאה, לא הגיוני שאני אאסור עליך להשתמש בתמליל שלי (שוב, אני לא טוען שזה מה שאומר חוק זכויות היוצרים, אלא סתם כך, לא כדאי היה לחוקק חוק כזה?). לא בגלל זכויות יוצרים – הרי זכויות היוצרים הן של המרצה, ואם אתה רוצה תמליל והמרצה מרשה – אין בעיה, תמלל בעצמך.
בקצרה איך אתה מציע לשמור על זכות המקליט\מקליד\מתמלל\מתרגם?

וואו! אני לא רגיל שעדיין צריך לאשר תגובות של משתמשים חדשים כל כך הרבה זמן אחרי שהפוסט עלה. קבל את התנצלותי על הזמן שלקח לאשר.

דבר ראשון, אני לא במאה אחוז בטוח מה עשו לטקסט אחרי ששלחתי אותו.

מבחינה כרונולוגית, השתמשתי בטקסט של מכון ממרה. אחרי שמכון ממרה אמרו שהם רוצים כסף, ולאחר התייעצות עם עו"ד, החלטנו להוריד את החלקים שבהם יכולה להיות למכון ממרה טענת זכויות יוצרים, קרי הניקוד.

אחרי שכבר שלחתי ל-NRG את הטקסט ללא הניקוד מצאתי את sacred-texts, ודיווחתי להם על כך, אבל לא שלחתי שוב את הטקסטים.

על פי מיטב הבנתי, אין בכדי כמה סימני פיסוק קטנים כדי לבסס טענת זכויות יוצרים, מה שאומר שאין פה עבירה. בכל זאת, כפי שציינתי כבר, בפעם הבאה שאני אזדקק לטקסטים מהתנ"ך, אני בפירוש מתכוון להשתמש ב-sacred-texts.

במידה והתשובה "בגלל זה" לא היתה ברורה, הכוונה שלי היתה להגיד את הטענה הבאה: אם אני יכול לטעון שהעתקתי את הפסל המקורי של "דוד", ולא את העותק שאתה יצרת, הרי שלך אין הגנת זכויות יוצרים על העותק שלך. אם לך אין הגנת זכויות יוצרים על העותק שלך, מותר לי להעתיק אותו גם אם אתה יכול להוכיח שהעתקתי אותו ולא את הפסל המקורי.

שחר

ידידי,
הכנסתי גול עצמי. העתק של פסל דוד הוא אכן מעשה שמותח את גבולות זכויות היוצרים לקצה לא-מוסרי. אני מאמץ את ההגדרה הקולעת שלך "ליקוט בקנה מידה גדול" כדי לטעון שמדובר ביצירה. במיוחד לאור המחקר הרב והמאומץ שיש להשקיע על מנת לתת תוצאה ראויה עקב כל הבעיות של טקסט קדום.
ובאשר לטענות מכון ממרא – אינני מכיר את הטענות וממילא לא ביקשתי להגן עליהן. לפי התיאור שלך, אני יכול רק לקוות שהם לא ייפגעו כשאשתמש בדבריו של יהודי לא-אהוד במיוחד "סלח להם, כי אינם יודעים מה הם עושים".
אגב, וזה תחום שאני פחות מבין בו – האם אין לבעלי DATABASE הזכות על החומרים שלהם ברשת? אם הם הקימו מאגר – האם אין להם זכות על השליטה בשימוש בו?
כל טוב, ותודה על התגובה המנומקת
אלי

אבל היא לא משנה את מהות זכות היוצרים.

אני ממש ממש לא מסכים.

אם תבחר מחר לקחת גוש שיש בגובה חמישה מטרים, ולפסל העתק מדויק של פסל ”דוד“ של מיכלאנג‘לו, זכויות היוצרים על הפסל שלך תהיינה שמורות לך, ולך בלבד.

ואיך, במטוטא, אאכוף את זכויות היוצרים הנ"ל? האם אני יכול לתבוע אותך על כך שאתה מציג צילום של הפסל "שלי" מבלי לשלם לי תמלוגים? איך אני עוקף את ההגנה "זה לא הפסל שלך שאני מציג"? אתה יודע היטב שאני לא יכול, מה שאומר שגם אם היו לי זכויות יוצרים, הרי שהן לא ניתנות לאכיפה.

יש רק תשובה אחת הגיונית. אם אני מייצר העתק מדוייק של "דוד", אין לי כל זכויות יוצרים בפסל. זה דווקא אם אני מכניס שינויים שיש לי זכויות יוצרים, וככל שהכנסתי יותר שינויים, כך יש לי זכות יותר מובהקת. זאת הסיבה שאני לא הסכמתי עם טענתך לעיל. זה דווקא מאוד מאוד משנה עד כמה שונה התנ"ך שמכון ממרה מציג מהתנ"ך המסורתי לסוגיית זכויות היוצרים שיש או אין למכון בטקסטים.

אני עוד אציין שבעוד שהתנ"ך המקורי אכן לא מכיל דבר פרט לאותיות עצמן, הרי שטעמי המקרא, אף הם, הרבה יותר מידי ישנים מכדי שתהיה למישהו יכולת לטעון לזכויות יוצרים בהם. אני לא כל כך בטוח מהו מקור הניקוד, והאם מדובר בניקוד מודרני, אבל על פי מיטב ידיעתי גם שם לא מדובר במלאכת יצירה as such, אלא לכל היותר במלאכת ליקוט. גם ליקוט בקנה מידה גדול זכאי, על פי חלק מהאסכולות, להגנה, אבל אני מוצא טעם מאוד מהותי לפגם בכך שמכון ממרה לא מבהיר במה מהיצירה יש לו זכויות, אם בכלל, אלא טוען לזכויות יוצרים מלאות על הכל, כאילו היה מדובר בטקסט שהוא עצמו יצר.

לטעמי, המכון לוקה פה בנסיון להשתמש בחוק זכויות היוצרים כדי לאכוף זכויות שלא מגיעות לו. הגישה מזכירה לי קצת את מה שאתר הבית של הדרשות של הרב עובדיה יוסףמנסה לעשות עם ה"אזהרה" הנלעגת שבתחילתו. אמנם מכון ממרה לא היה בוטה ובור לגבי תחולת חוק זכויות היוצרים כמו האתר של הרב יוסף, אבל האתר של הרב יוסף לפחות מדבר על חומר שבאמת מוגן בזכויות יוצרים.

שחר

שלום שחר,
ראשית אני מצהיר קבל עם ובלוג שהפירגון לאינטגריטי שלך בתחילת תגובתי הקודמת היה מוצדק לחלוטין.
לעניין זכויות היוצרים – כל הנושא של זכויות יוצרים על עריכה של טקסט עתיק הוא חמקמק מעיקרו. בחוק זכויות יוצרים לא מוגדר המעשה הזה כ"יצירה" ועדיין – אני סבור שיש בו לא רק עבודה קשה אלא גם תהליך של יצירת יש מאין.
אין ויכוח על כך שרסטורטור של יצירת אמנות כלשהי, או עורך של טקסט ספרותי, לא יוכלו לדרוש זכויות יוצרים על היצירה בזכות עבודתם. זוהי אכן פעולה של "בקרת איכות", כלשונך – השבת התמונה למה שהיא הייתה בעבר, וידוא שלא נפלה שגיאה בטקסט.
אבל בוא נדבר על התנ"ך: התנ"ך נערך סופית בסביבות ימי הבית השני. כלומר למעלה משמונה מאות שנה לפני המצאת הניקוד העברי (שלא לדבר על כאלף וחמש מאות שנה לפני המצאת הדפוס…). הניקוד של התנ"ך איננו חלק ממנו אלא תוספת מאוחרת מאוד, שהתבצעה על גליונות קלף, שועברו מיד ליד בכל תלאות גולת היהודים. עבודת העימוד, הניקוד והפיסוק של התנ"ך נשענת אמנם על מסורות. אבל כדרכן של מסורות לא הכל מוחלט שם. אפשר לומר שמי שמנקד, מפסק ומעמד את התנ"ך דומה יותר למי שבוחר זוויות צילום לתופעת טבע נדירה. עורכי התנ"ך נוטלים את הטקסטים הקדומים כחומרי גלם, ו"מעצבים" אותם בכלים של ניקוד ופיסוק.
האם, בסופו של יום, התנ"ך של מכון ממרא שונה מתנ"כים אחרים? האם יש בו חידוש? את השאלה הזאת אשאיר למומחים, אבל היא לא משנה את מהות זכות היוצרים. אם תבחר מחר לקחת גוש שיש בגובה חמישה מטרים, ולפסל העתק מדויק של פסל "דוד" של מיכלאנג'לו, זכויות היוצרים על הפסל שלך תהיינה שמורות לך, ולך בלבד. במובן הזה התנ"ך הקדום, הלא מנוקד, ה"גולמי", הוא אותו גוש שיש.
זה ממש לא משנה אם אנשי מכון ממרא "עבדו קשה" או לא, הטענות שלהם בעניין הזה תמוהות גם בעיני, אבל בכל מה שנוגע לתנ"ך – הם חצבו בסלע. ועל זה יש להם את מלוא הזכויות – והקרדיט.
אני מודה לך על שהזמנת אותי להשתתף בדיון.
שלך
אלי ויסברט

אתה יודע, שחר – נדמה לי שאחרי כל הסיפור הזה כאן (שהוא באמת מאלף, וכבר חצי שעה שאני קורא את הדיונים בוויקטקסט שמישהו צירף כאן, ואת הדיונים הקשורים אליו), העדבקת את הטקסטים ממכון ממרא, ושזאת הבדיחה הגדולה, ופשר האמירה שלך לעיל "בדיוק בגלל זה".

(קשה להתעלם מהנקודה-פסיק אחרי "במאד מאד" (ואחרים), מהנקודתיים שאחרי "נתחכמה לו" (ואחרים), ומהמקף הבינוני בתוך "על-שנאינו" (ובצירופים אחרים). שני המאפיינים הראשונים הם אירועים בולטים מאוד בטקסט של מכון ממרא.)

אתה מצחיק.