סגירת חברה, או עוד דרך שמדינת ישראל פוגעת בעסקים הקטנים שלה

כמו שאני מניח שכל מי שקורא את הבלוג הזה יודע, בעבר היתה לי חברת ייעוץ בתחום הלינוקס, בשם „לינגנו ייעוץ קוד–פתוח בע״מ”. לפני כשלוש שנים החברה הפסיקה פעילות. מטבע הדברים, הפסקת פעילות לא קוראת ביום אחד. ספיחים נגררים הלאה, שיקים מתגלים מאוחר, ועוד דברים.

השבוע הזדמן לי לשבת אצל רואי החשבון שלי ולנסות לסגור כמה קצוות. במהלך הדיון עלתה השאלה: מה לעשות עם החברה? למי שלא יודע, למרות שהחברה כבר לא פעילה, היא עדיין קיימת כישות משפטית במדינת ישראל, עם מספר תעודת זהות משלה, חשבון בנק משלה וכן הלאה.

חלק מהסיבה שקשה להחליט לסגור אלו החובות. החברה עצמה נמצאת בחובות אך ורק כלפי גוף אחד: בעל המניות שלה. במילים אחרות, vחברה חייבת לי (ורק לי) כסף. מקור החובות האלו הם שניים: כספים שלי שהזרמתי לחברה כדי לכסות חובות כלפי גופים אחרים, ומשכורות שנרשמו בספרים מתוך נסיון לייצר אחידות במשכורות (שלא יקפצו יותר מידי), אבל שבסיכומו של דבר לא היה את הכסף למשוך אותן בפועל. כל מי שניהל עסק כחברה בע״מ מכיר את התופעות.

במידה והחברה סוגרת את שעריה, אני צריך למחול על החובות האלו (כלומר, להודיע שאני לא מצפה שהם יכוסו). וכאן העניינים מתחילים להסתבך. אם חייבים לי כסף, ובעל החוב מוותר עליו, הרי שזה נחשב כאילו אני קיבלתי הכנסה בגובה החוב. על ההכנסה הזו צריך לשלם מס. נשאלת השאלה, מאיפה יכולה חברה שנסגרה ואין לה נכסים (הרי שאם היו לה נכסים, הייתי מושך אותם על תקן החזר חוב) לשלם מס?

תשובה: החברה לא יכולה. מי שצריך לשלם את המס הם בעלי המניות.

אני אגיד את זה שוב, כי אולי ההשלכות לא היו מספיק ברורות. כדי לסגור את החברה, אני צריך לוותר על חוב של החברה כלפי, וכשאני עושה את זה אני צריך לשלם על זה מס! אני צריך לשלם מס על זה שאני לא מקבל כסף שחייבים לי!

עכשיו, אני מבין במידה מסויימת מאיפה זה בא, אבל למען האמת, לא באמת. לכאורה, טוענים מס הכנסה, מדובר פה בכסף של החברה שהיא היתה אמורה לשלם עליו מס, אבל לא שילמה, בגלל שהוא קוזז עם הוצאה (המשכורת שלי). אם פתאום מוותרים על המשכורת שלי, אזי צריכים לשלם את המס המקורי על הכסף הזה.

הסיבה שזו שטויות היא כפולה. אם מדובר במשכורת שלי, הרי ששולם מס על הכסף הזה. שולם מס הכנסה על ידי באותה התקופה. אם עכשיו אני צריך לשלם גם מס חברות על אותו הכסף, הרי שאני משלם כפל מס. מצד שני, אם מדובר בהלוואת בעלים שנתתי לחברה, הרי שמעולם לא היה מדובר בהכנסה של החברה, וממילא היא לא היתה צריכה לשלם על זה מס. כך או כך, מדובר בכסף שהמס עליו כבר שולם, ואין שום הגיון שאני אשלם עליו מס בשנית.

בסופו של דבר, גם בגלל זה וגם בגלל שבאמת קיים סיכוי שיום אחד החברה תחזור לפעילות ואני אראה את הכסף הזה חזרה, החלטנו שלא לסגור את החברה. לינגנו ייעוץ קוד–פתוח בע״מ היא, עדיין, וכנגד כל הגיון בריא, חברה פעילה. העלות של כ–1500₪ בשנה אגרה היא זניחה לעומת העלויות של לסגור את החברה.

שחר