טוב, אז גם אני כותב פוסט בנושא.
אין לי שום כוונה לטחון את היחס בין מיקרוסופט ללינוקס, את המשמעויות של הביקור, או כל נושא נדוש אחר. אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לנסות להבין, ביחד עם מי שיטרח להגיב, מה כן ומה לא עשתה מיקרוסופט למען עולם המיחשוב. זה בא בעיקר אחרי ששמעתי את מוטי קירשנבאום, שהנחה חלק מהביקור של ביל, מדבר ברדיו על כך שאין ספק שהאדם הביא למהפיכה, ושהוא לא התעשר סתם, אלא ממשהו שהוא ממש עשה.
מי שרוצה מוזמן לראות בפוסט הזה המשך של הפוסט הזה.
טענה:
בזכות מיקרוסופט יש היום מחשב על כל שולחן עבודה ובכל בית
בניסוח טיפה אחר – מיקרוסופט שינתה את עולם המיחשוב.
עוד ניסוח – “אתה יכול לדמיין איך היה נראה העולם שלך בלי חלונות?”
האם הטענה נכונה? אני חושב שהדבר הראשון שצריך לשאול את עצמינו הוא האם באמת מדובר פה במשהו חיובי? האם חיינו באמת טובים יותר כתוצאה מזה שכל בן אדם יכול, ובעיקר צריך, לדעת להשתמש במחשב, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לאו?
אין לי ספק שהעובדה שאמא שלי יכולה לתקשר עם האחיין שלי בן השנתיים, שגר בצרפת, כך שהוא עושה “מחיא מחיא כפיים” בכל פעם שהוא רק עובר ליד המחשב היא חיובית. מצד שני, האם ערמת הוירוסים, הפריצות למחשבים, גניבות הזהות וכולי שוות את זה? אולי אפילו יותר חשוב, האם ההתמכרות לאימיילים, הצורך בשניים, שלושה ויותר מחשבים בכל בית (ואני לא מדבר על מטורפים כמוני שהחזיקו כמות כזו של מחשבים כבר לפני עשר שנים) היא דבר חיובי?
בואו נניח, לצורך הדיון, שכן. האם אנו צריכים להגיד תודה למיקרוסופט על זה? מערכת המחשב שלנו מורכבת מכמה רכיבים משמעותיים. אילו כוללים את מערכת ההפעלה (ניהול זכרון ותהליכים), מערכת החלונאות (חלונות, עכבר, איקונים), והיישומים הבסיסיים כיום (דפדפן, דואר אלקטרוני, מערכת מסרים, שיתוף קבצים, הצגת סרטים ומוסיקה ועיבוד תמלילים). אנא הוסיפו לי אם שכחתי משהו. מכל הנ”ל מיקרוסופט אחראית להמצאתם של…. אף אחד. אף לא אחד מהם. כולם המצאות של מישהו אחר. ניתן לטעון, לכן, שאם לא היתה מיקרוסופט, חווית השימוש במחשב שלנו לא היתה שונה באופן מהותי. להיפך, ניתן לטעון, בגלל הטקטיקות הידועות של מיקרוסופט, היינו כבר יכולים להיות היום במצב הרבה הרבה יותר מתקדם, אילו רק היה משתלם למישהו להכנס לשוק שהיום חסום בפני שחקנים שהם לא מיקרוסופט.
מנגד, ישנה שאלה אחרת. האם באמת היו מתחרים? אנחנו יודעים שמיקרוסופט הרגה הרבה מהתחרות לא רק באמצעות bundling, אלא גם באמצעות השקעת משאבי פיתוח מאוד משמעותיים. האם התחרות היתה נוצרת גם אחרת?
באופן אישי, אני חושב שכן. יותר מזה, אני חושב שאם מיקרוסופט היתה מנסה להתחרות באמצעות משאבי פיתוח בלבד, למתחרים היה זמן להשתפר בעצמם, מה שהיה מביא הן להמשך התחרותיות של השוק, ומכאן גם לשיפור החוויה של כולנו.
אני לא טוב במיוחד, אבל אם יש למישהו טענות אחרות לגבי למה צריך לנשק את רגלי החברה או מייסדה, בין אם הוא מאמין בהן בעצמו ובין אם הוא רק שמע אותן, אנא פרסמו בתגובות.
ובנושא קרוב אך לא זהה. גל מור כתב מאמר תחת הכותרת “ביקור גייטס – אסון תקשורתי”. לטענתו, היו כמה שאלות מאוד נוקבות שהיה צריך לשאול את ביל גייטס כשהיה פה. אני טוען שאין טעם. אני יכול לתת לגל את התשובות שהוא היה מקבל. הכל צפוי וידוע מראש, גם אם אני לא מאמין למילה אחת מזה. בואו ננסה. הנה השאלות של גל, בצירוף התשובות שאני חושב שהוא היה מקבל אם הוא היה שואל אותן:
1. מה הרגשתך בדבר חיסול שוק מעבדי התמלילים הישראלי (דוגמת אינשטיין, תמר, וורדמיל, דגש,קיו-טקסט ואחרים) על ידי מעבד התמלילים WORD?
התשובה שהוא כנראה היה נותן זה “על אילו מעבדי תמלילים אתה מדבר?”, אבל אם הוא היה מכיר את הסצנה הוא היה אומר ש”כשאנחנו התחלנו לשווק את חלונות, אף אחד לא רצה לכתוב יישומים. אז באתי אל מערך הפיתוח של מיקרוסופט ואמרתי להם “תכתבו יישומים”. ויצא שאנחנו כתבנו את היישומים הטובים ביותר, שאכן הצליחו מעבר למתחרים”. הוא בוודאי לא היה אומר שום דבר על צירוף Word לכל מערכת הפעלה שנמכרה עם מחשב חדש במחיר מגוחך עד שהמתחרים מתו, ואז העלאת המחירים בצורה דרסטית.
2. ומה דעתך על חיסול שוק הדואר האלקטרוני העברי על ידי האקספלורר (לינגו, לוטוס נוטס ואחרים)?
שוב פעם, התשובה שלו, סביר להניח, תהיה משהו בסגנון של “היתה תחרות, התחרות היתה תחרות הוגנת, ואנחנו ניצחנו כי היינו הכי טובים”.
3. האם לדעתך על החברה לעמוד בהתחייבות שנתנה לממונה על ההגבלים העסקים בישראל מחודש דצמבר 1999 לפיה עליה ליישם בישראל את כל המגבלות המוטלות על פעילותה בארה”ב?
פה באמת אני מתפלא על גל. “אנחנו עומדים בהתחייבויותינו תמיד, בכל המישורים. מיקרוסופט משתפת פעולה עם כל הגופים המבקרים, הן בארצות הברית והן באירופה. אנחנו נמצאים בדיאלוג מתמיד לפתרון כל בעיה שצצה. אין צורך בפיקוח נפרד בארץ, מכיוון שאנחנו עומדים בתנאים גם כך”. אתה הרי לא באמת מצפה שהוא יגיד לך שהם עדיין בודקים כמה רחוק אפשר למתוח את החבל בלי לעורר סנקציות, שהם מצליחים להתנער מרוב האמצעים שהטילו עליהם כדי לוודא שהם לא הורגים תחרות, מתוך תירוץ של שמירה על “הקניין הרוחני שלנו”, שהוא תוצר של פעילות לא חוקית, אבל אז מה?
4. מדוע מיקרוסופט אינה מיישמת את המגבלות המוטלות עליה באירופה ובארה”ב גם בישראל?
“אנחנו עומדים בכל המגבלות המוטלות. אנחנו נמצאים בשיח מתמיד עם הגופים המפקחים, ומתקנים כל מה שהם רואים כחריגה, גם אם אנחנו לא חושבים שהיא כזו”. כל איש marketing מתחיל יודע איך לענות על שאלות כאלו.
5. האם נכון שמיקרוסופט מכרה לממשלת ישראל משך שנים, חבילות תוכנה במחיר גבוה יותר מהמחירים אותם גבתה מארגונים אחרים בישראל?
“אנחנו דואגים למחירים הוגנים לכל לקוחותינו. אין בישראל מדיניות מחירים יוצאת דופן, ואנחנו לא מפלים בין לקוחותינו”. אז מה אם אני שמעתי את המנמ”ר של קופ”ח כללית אומר מחיר מפורש לגבי כמה הוא משלם על עמדה של מיקרוסופט, כולל הכל, והמחיר היה נמוך משמעותית ממה שהממשלה שילמה?
6. האם לדעתך מיקרוסופט מרכזת בישראל מונופול בתחום מערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות?
“הנוכחות שלנו בשוק היא כתוצאה מהעובדה שאנחנו מייצרים מוצרים בהם אנשים רוצים להשתמש.”
7. מדוע מיקרוסופט לא נותנת שירות מלא לתוכנות ישנות שהוציאה ומכריחה אותנו על ידי כך לרכוש תוכנות חדשות?
“מיקרוסופט מצווה לתת ללקוחותיה את התוצרים הטובים ביותר, בצורה הטובה ביותר. אין דרך לתת שירות טוב על מוצר כאשר קיים טוב ממנו בשוק. ייצרנו את תוכנית ה-Software Assurance בדיוק כדי לוודא שלקוחותינו מריצים את הגרסאות הטובות ביותר בשבילם”. אז מה עם SA יקר יותר בכ-30% מאשר קניית התוכנה, ואז מה אם הם לא משדרגים כלום במסגרת ההסכם, כי לא יצאו תוכנות חדשות?
8. האם החברה מממנת את שירותי המלשינון של ארגון BSA?
“ה-BSA הינו איגוד שמייצג מספר חברות מהמובילות בעולם התוכנה, ומיקרוסופט היא אחת מהן. האיגוד גם מייצג את נובל, אדובי ואחרות. פעילות האיגוד עצמו היא בלתי תלויה”. אז מה אם נמצא שה-BSA לוחץ על אנשים לעזוב תוכנות של מתחרים של מיקרוסופט, גם אם אלו חברות שחברות אף הן ב-BSA.
בקיצור, אני חושב שהשאלות של גל הן נאיביות, בעיקר בגלל שהן שאלות שכל איש שיווק מתחיל יודע איך להתחמק מהן.
מה שכן, יש לי כמה שאלות משלי. אני, למעשה, אשמח לשאול אותן מישהו מייצג ממיקרוספט. למישהו יש את האימייל של דני ימין, המנכ”ל החדש?
שחר
2. חיסול שוק הדואר האלקטרוני ע"י אאוטלוק…
אני רק העתקתי את השאלות מהכתבה של גל מור. דבר איתו אם אתה מתכוון לתקן את השאלות.
שחר
מסכים איתך על הכל – מיקרוסופט הצליחה להפוך לפלטפורמה הסטנדרטית בכל העולם מבלי להמציא כלום – הם פשוט היו בעמדת פתיחה מצויינת (ההסכם עם IBM לאספקת מערכת הפעלה ל-PC ב-1980) וניצלו כל טיפת יתרון שהעמדה הזו נתנה להם.
במקום לשחק ב"נדמה לי" יש לי הצעה יותר טובה בשבילך (משהו למוח) :
http://www.brewsterjennings.com Target=_BLANK class=msg>http://www.brewsterjennings.com/
ואח"כ תחזור ותסביר לי איך משחקים בזה . סבבה ?
רתם
בעניין אופיס. אולי תטען שעדיפה גישה של WYMIWYG מאשר WYSIWYG. אבל כנציגי הגישה השניה וורד ואופיס הם (לדעתי) באמת הכי טובים בשוק. בוא נדבר על וורד.
הוא נראה טוב מאד. עולה במהירות הבזק (יותר מהר מOOo) מסוגל לעצב את המסמך באיזה אופן שתרצה (כמעט) מכיל המון דברים שימושיים (אינטרגציה עם מסד נתונים למשל). תומך בעברית בצורה מצויינת (אני לא אומר מושלמת כי בכ"ז הגישה של character directionality נראת לי מוטעת אבל מצויינת מגיע להם כי ממש בכל רכיב אפשר לכתוב בעברית מצויין). נזכיר שבOOo עדיין אין אפשרות לשלב עברית ואנגלית כיאות. אתה צריך להכניס LRM וכאלה וזה ממש לא כיף למשתמש הנאיבי. בקיצור ממש מוצר מצויין במיוחד לשוק העברי ובמיוחד מול OOo. אמנם הוא שומר את הקובץ בפורמט קנייני בשביל "לנעול" אותך בפנים (בכ"ז מיקרוסופט) ואתה חייב להתחנן בפניהם שיתנו לך את הקוד אם אתה מחליף מחשב (כנ"ל) אבל מבחינת איכות – אין על וורד.
לדעתי לשוק האנגלית יש פתרונות אחרים (OOo סביר ביותר למשתמש אנגלי. מזכירה לא צריכה יותר ממנו) ובכ"ז הוא לא תפס – הסיבה – הוא פשוט פחות טוב.
אני לא בטוח מה אומר "WYMIWYG", אבל אני בהחלט משווה פה בין מעבדי תמלילים WYSIWYG.
בהחלט ייתכן ש-Word הוא הכי טוב היום (אני לא כל כך בטוח, אבל נניח). מה שאני טוען בתוקף, אבל, הוא שאם הפורמט קבצים של Word לא היה קנייני, גם Word היה יותר טוב ממה שהוא היום, וגם היו לנו מעבדי תמלילים אחרים שהיו טובים באופן משמעותי ממנו. העובדה שמיקרוסופט הרגה את המתחרים גרמה גם ל-Word לא להתפתח כפי שהיה יכול אילו היה חי בשוק תחרותי.
שחר
ב What you mean is what you get התכוונתי לגישה של Lyx Latex וכאלה שבהם אתה בונה את המסמך לוגית ואח"כ מעצב.
אגב למה אתה לא כ"כ בטוח, במקום לא להיות בטוח תגיד איזה מעבד תמלילים לדעתך טוב יותר.
יש כמה פינות שקשורות בעברית שמעצבנות אותי כאשר אני עובד על OO. יש המון פינות שמעצבנות אותי כאשר אני כבר עובד על Word. אין פה משהו חד משמעי.
באופן אישי לשימושיי אני, אני משתמש ב-OpenOffice, כמעט באופן בלעדי.
שחר
אני לא מבין – איך אתה כותב c++ בOOo? ככה? עם LRM (תסכים איתי שזה די מעצבן להוסיף מקרו בשביל הוספת LRM)? עם אות אנגלית לבנה ובלתי נראת?
הניחוש שלי הוא שאתה לא משלב אנגלית ועברית במסמך ולכן אין לך בעיות.
סתם כי מעניין אותי מעבר להשוואה עם וורד. אני שוקל לתת לאבא שלי להשתמש בOO ואני יודע שאם הוא לא יוכל לכתוב מלה באנגלית עם סוגריים הוא לא ירצה לשמוע על זה יותר. (ואם אתה רוצה לכתוב שהוא יכול להוסיף מקרו שיוסיף לו LRM בלחיצה על כפתור אתה מוזמן להתקשר ולהסביר לו איך לעשות את זה)
אתה צודק ב-100%. מצד שני, זהו ה-annoyance היחידי שלי מ-OO, בעוד שיש לי עשרות מ-Word. בגלל זה לא נכנסתי לדיון בתגובה הקודמת שלי.
באופן אישי, בתור מישהו שמימש תמיכה בעברית ביותר מאשר תוכנה אחת, הוספת LRM (ואפילו LRE ו-PDF) לא מאוד מטרידה אותי. היו דיבורים על דרכים שבהן OO יעשה את זה יותר טוב, אבל אני לא יודע איפה הם עומדים.
שחר
באיזה תוכנות מימשת תמיכה בעברית? אל תגיד לי Wine כי אני מדבר על תכנות שבאמת משתמשים בהם, ומשתמשים בהם עם עברית. אגב אני יזמתי (חלק לפחות) מהדיבורים על שיטה יותר טובה מLRM בOO (אגב השיטה שלי פשוטה להפליא, הקש על כפתור בשביל לשנות את הכיווניות של סימני הפיסוק שלפני הסמן, כלומר סתם כך תכתוב c+ והפלוס יהיה משמאל לc, אחרי שתלחץ על הכפתור הפלוס יעבור לימין הc). עד כמה שידוע לי כרגע אין חדש.
אגב סתם מעניין אותי – מה מעצבן אותך בWord – (אולי זה ייתן לי טיעונים נגדו, אגב להתקין OO זה אינטרס שלי, כי אני צריך לתחזק את המחשב, ולתחזק OO זה יותר קל מלהתקשר למיקרוסופט לבקש שיתנו לי את המספר (האמת שבתוכנות של מיקרוסופט אני פשוט משתמש במשהו פרוץ גם כשיש לי גירסה חוקית – זה פשוט יותר נוח מאשר כל מסכת האישורים אצלם)).
למה לא להגיד "Wine"? האלגוריתם של העברית שם שונה באופן מהותי? הדרך שבה מתייחסים ל-LRM שונה?
התוכנה השניה היתה התמיכה בעברית לאמיגה, איי שם בעברי הרחוק.
לגבי Word – הרבה. אני חושב שהכי מעצבן זה הדברים שהוא מתנדב לעשות בשבילך. פתיחת התקנה חדשה איתו זה כמה דקות של למחוק את כל ה-autocorrect וכו.
הבעיה היא ש-autocorrect היא פונקציה ממש נחמדה לתוים שאי אפשר להקליד (TM, חיצים, מקפים חכמים וכו’). הבעיה שכדי להשתמש בה אני צריך קודם למחוק את כל מילון ההחלפות העצום שלו, ואי אפשר לעשות את זה למעט אחד אחד.
שחר
סליחה על העיכוב. לא להגיד WINE ראשית כי בקושי משתמשים בה בכלל, ובקושי משתמשים בה עם עם עברית, ושנית כי העברית שם היא TEXT ONLY כמו בNOTEPAD אז אין שם פתרון מהותי (ואולי לא צריך להיות) לבעית הLRM.
ואיך כל זה קשור לזה שבעקבות עבודתי על עברית, בין השאר ב-Wine, אני מבין מספיק טוב מה זה LRM כדי להזין אותם בעצמי?
רק לידע כללי, מסקר שימושיות מאוד מאוד מאוד לא מייצג שעשיתי בקרב חברי ה*לא* מחשביסטים, פתרון ה-LRM הוא יותר *טוב* מאשר הפתרון ש-Word מציע כרגע. אני מסכים ש-OO יצטרך טיפול הרבה יותר טוב ב-LRM ותווים בלתי נראים אחרים כדי שזה יהיה ישים, אבל אני כן מציע שלא להניח שכל פתרון שהוא לא כמו זה של MS הוא אוטומטית פחות טוב.
שחר
וואו סליחה, לא התכוונתי שאתה לא מבין מה זה LRM או שאתה לא יכול לפתח תמיכה בעברית. התכוונתי שלא נתקלת בבעיה של הc++ שהצגתי. (אגב יכול להיות שזה באמת לא מאד משנה, ורק אני שמשתמש בוורד בעיקר עבור מטלות מתמטיות או בעלות אופי מתמטי מתעצבן מזה).
אגב יש לך הסבר לתופעה שכמעט אף משרד קטן לא מתקין OO (גם לא בחו"ל עכש"י) למרות שנראה שאין שום סיבה לא לעשות את זה. המחיר שמוכנים לשלם על אופיס רגיל (200 ש"ח) נראה לי לא הגיוני להפליא. אני מבין ששמרנות והכול אבל בשביל זה להפסיד 2000 ש"ח (עלול להיות 10% מהמשכורת אצל עסק קטן)
בקשר לדברים ש’מיקרוסופט’ המציאו.
אחד ה"חוקים" היותר מוכרים בתעשיית המיחשוב הוא שלרוב מי שמרוויח מטכנולוגיה חדשה הוא לא מי שהמציא אותה אלא זה שידע לנצל אותה.
פשוט עד כדי כך.
’מיקרוסופט’ לא שונים בעניין הזה מהרבה מאוד חברות אחרות.
דוגמא אחת שאני יכול לחשוב עליה (זה לא בדוק, אז אם מישהו יודע אחרת אני אשמח לתיקון) היא אלגוריתם הדחיסה של פורמט mp3.
אני בספק אם הגרמני שהמציא אותה מקבל תמלוגים על כל שיר שאפשר להוריד מחנות מוסיקה מקוונת.
(אני די בטוח שהאלגוריתם המדובר הוא לא משהו ששוחרר תחת רישיון gpl או רישיון דומה).
אני לא יוצא נגד זה שמיקרוסופט מרוויחה כסף מהמצאות של אחרים. אני רק טוען שאם לא היתה מיקרוסופט, מישהו אחר היה מרוויח כסף מאותן ההמצאות. זה לא כאילו שהיינו צריכים את מיקרוסופט כדי שיהיו לנו מערכות עם חלונות. היו לנו מערכות עם חלונות בין אם הן היו של מיקרוסופט, ובין אם של מישהו אחר.
במילים אחרות, לא צריך להגיד למיקרוסופט "תודה" על זה שאנחנו היום עובדים עם מערכות עם חלונות.
שחר
אני תיגבבתי לכתבתו של גל מור שאין טעם. להערכתי הם יכולים להרשות לעצמם לבחור את השאלות ששואלים אותם מראש, וגם את התגובות הדיפלומטיות שציינת לא היינו מקבלים.
עוד שאלה: למה בפרסומת למען ההלשנה רואים 2 סוכני BSA במדים של שוטרים, שעוצרים מנ"כל של חברה כלשהי? אין שלטון חוק בישראל יותר? בעלי הממון יכולים לעצור אדם במקום העבודה שלו? מי נתן להם סמכות?
נ.ב. צריך לארגן פעילות כלשהי לקידום הקוד הפתוח לרגל "יום ללא קניות" המתקרב.
אדר שלו.
א. זה שהם יכולים לבחור את השאלות מראש, זה בדיוק נושא הכתבה של גל. זה שהעיתונות בארץ לא עושה את תפקידה וכו’ וכו’.
ב. קראתי ראיון עם מנהל של קזינו בלאס וגאס לגבי אלו שסופרים קלפים בבלאק ג’ק – פעולה שהיא חוקית לחלוטין אבל תגרום לזה שיזרקו אותך מהקזינו. הוא אמר ששולי הטעות שם הם כל כך קטנים, שאם מישהו עושה את זה רע, הוא עומד להפסיד הרבה. הוא אמר שאת אלו שעושים את זה רע הם לא זורקים. לגבי ה-BSA עמדתי היא דומה. זה ארגון שקיומו מקומם, אבל מכיוון שהוא, כרגע, מאוד משרת את מטרותי (קידום לינוקס), אני לא מרשה לעצמי להתלונן.
ג. עקב מילואים המתרגשים והולכים עלי, עומס עבודה כתוצאה מהם ומנסיעה מתוכננת לחו"ל ועוד, אני לא עומד לארגן שום דבר בעצמי. את מוזמנת לפנות לרשימות הרלוונטיות. אני לא כל כך קורא אותן, בעצמי.
שחר