מדי פעם מגיעים אלי אימיילים שפשוט לא ברור מה הם. אם זה שאלות לגבי תוכנה חופשית כלשהי (אני בד”כ מסרב לענות על שאלות כאילו שמופנות אלי אישית בלבד, אלא אם יש סיבה טובה) אני פשוט מפנה לרשימת התפוצה הרלבנתית (wine-devel אם זו שאלה על Wine, ל-oledb-dev אם זו שאלה על PgOleDb וכו’).
מדי פעם, אבל, אני מקבל שאלות שאני אפילו לא מבין מה היתה כוונת המשורר. זוהי דילמה אמיתית. מצד אחד, אני לא מעוניין לתת את הרושם של מישהו עם התחת בעננים שלא מתחשק לו לענות לשאלות. מצד שני, אין לי כוונה להתחיל להשקיע שעות בלנסות להבין מישהו שרוצה עזרה (בהנחה שהוא לא לקוח, ומתוך הבנה שבד”כ גם אין לו כוונה להפוך ללקוח).
שאלות שמופנות לרשימות תפוצה לא מרגיזות אותי. אם אני יודע את התשובה, אני עונה. אם השאלה מעניינת אותי, יכול להיות שאני אשקיע מאמץ אמיתי בלחקור את התשובה. אין, אבל, צפיה מצד מי ששלח את השאלה שאני, באופן אישי, אחקור את השאלה שלו. בגלל זה גם מרגיזות אותי פניות מאנשים שאני לא מכיר אלי באופן אישי.
יש יוצאים מין הכלל. למשל, אם מישהו מישראל שלא מתעסק בד”כ ב-Wine ישאל אותי על באגים ספציפיים בתמיכה בעברית של Wine, סביר להניח שאני אענה. עדיין, אני אענה בהרבה יותר שמחה אם אותה השאלה עצמה תופנה ל-Linux-IL, או לכל פורום אחר שאני משתתף בו.
אני מניח שמקור הבעיה היא בהרגשה, כשאנשים שולחים אלי מייל אישי, שהם מצפים ממני לפתור להם את הבעיה. התגובה האינסטינקטיבית שלי היא “מה יוצא לי מזה?”. זה שמישהו שלא מכיר אותי יבקש ממני אישית לעזור לו עם בעיה בלינוקס זה כמו שאני אבקש רופא שיניים שאני לא מכיר לטפל לי בבעיה.
מצד שני, כשהבקשה מגיעה על רשימת תפוצה, זה עניין אחר לגמרי. דבר ראשון, גם הבעיה וגם הפתרון מתועדים ונשלחים לכל העולם. במצב כזה אני מרגיש שאני לא עוזר למישהו אחד, אלא לקהילה שלמה דרך בעיה של מישהו אחד. בנוסף על כך, במצב כזה יש הזדמנות להרבה אנשים לתת את הפתרון. אין חובה שזה יהיה אני באופן אישי.
אחרי ההשתפכות הזו, הנה מייל שאני לא יודע אם לקרוא לו משעשע, או מה. שם הכותב הוסתר. המייל נשלח לכתובת דוא”ל שאני משתמש בה כדי להשתתף ברשימת התפוצה של Wine:
what’s the reason?
how can I do to implement my own chinese font printing in a C# program?
Thanks a lot
Xyxjxyl glgxyxl
אני מניח שאתה יכול לראות בזה מחמאה.
הוא ראה את ההודעות שלך ברשימות דואר, החליט שיש סיכוי טוב שתוכל לעזור לו עם מה שהוא עושה שם (לא ברור גם לי), ושלח לך הודעה.
אני מניח שהדרך הכי טובה להגיב היא להגיד לו בעדינות שאין לך מושג, כי לא התעסקת אף פעם עם C# ועם פונטים בחלזונות.
בתקווה שזה יוריד אותו מהגב שלך :).
הי! עמרי! מה נשמע?
אני דיי בטוח שאם הייתי משקיע את זמני בללמוד לפחות
"מבוא לאנטרופולוגיה" ו – "מבוא לסוציאולוגיה" הייתי יכול להגיד משהו
מושכל באמת – בנושא זה, לכן אגיב ע"י ניחוש בלבד.
שחר – יש לך "דמות ציבורית" לכן חוקי ההתנהגות משתנים
ואין לשפוט את האדם שאין לו "דמות ציבורית" הפונה לדמות זו
כאדם הפונה לאדם זר לו. הסיבה (לפי דעתי) פשוטה – סוגי המדיה
העדכניים הביאו לכך שנוצרת אזושהי אשלייה בתתחום המושגים
של אדם "מוכר" (או אדם "זר") כאשר מדובר ב-"דמות ציבורית" משום כך התופעות שאתה חווה הן רק קצה הקרחון של תופעות לוואי למושג "ידוען" (Celebrity). לדוגמא רוני דואני (http://www.eonline.co.il/facts.asp?id=1830) תתייחס אחרת
למכתבים שיכתבו לה מעריצות החושבות שמכירות אותה ולמכתבים שיכתבו חברייה האמיתיים (בהנחה שאלא קיימים).
הפתרון לפי דעתי הוא לעשות בדיוק מה שעשית קודם – לשלוח לאנשים אלא דוא"ל של 2 שורות שמפנה אותם לרשימת דיוור
בנושא המדובר או אתר בתחום. סיכוי נמוך מאוד שתאבד לקוחות חדשים אם תפעל בדרך זו והאנ
ניחא אם היה מדובר במישהו מהארץ. מדובר במישהו מסין….
שחר
נ.ב.
גם אחרי שהלכתי לקישור שנתת, מי זו רוני דואני?
שחר
סין זה קצת רחוק, לפי דעתי זה סתם דואר זבל.
בכל אופן השיקול שלך כאן הוא האם להתעלם מההודעה או להשיב
לה בקצרה.
רוני דואני (זמרת) – היא דוגמא לאדם המקבל דואר מאנשים לא מוכרים לו.
(בלי קשר לתפקיד ציבורי כלשהו)
פעם (אולי לפני שנה פלוס), הגיע מכתב ממישהו בסין ששאל אם גנו/לינוקס כנרת תומכת בסינית.
אין לי מושג מאיפה הוא הגיע, אבל אני מתחיל לחשוב שאולי מדובר באותו אחד?
יכול להיות. אחרי הכל, כמה אנשים כבר יש בסין…
שחר