אם לא רציתם, למה הרשיתם?

בעקבות עוד ריב שנוגע לפרוייקט תוכנה חופשית שמנצלים למטרות מסחריות, עולה שאלה מאוד פשוטה:
אם לא רציתם שינצלו את הפרוייקט שלכם למטרות מסחריות, למה השתמשתם ברשיון שמאפשר את זה?

בזמן האחרון נראה שיותר ויותר אנשים מצפים מהעולם בכלל לא לנצל את מה שנותנים לו. אני חושב שזו גישה טיפה נאיבית. אם אתה לא רוצה שיסגרו את הפרוייקט שלך, תדאג להפיץ אותו תחת רשיון שהוא Copyleft (כמו ה-GPL). אם אתה לא רוצה שחברה תרוויח כסף מלמכור רשיונות קניניים על הקוד שאתה כתבת, אל תסב את זכויות היוצרים שלך אל החברה הזו. בסופו של דבר, מעשיכם הם שגוררים את הפעולות האחרות. בל לכם לבוא בטענות אל מישהו שבסך הכל עזה את מה שאתם אמרתם לו שמותר לו לעשות.

אותה הביקורת בדיוק תקיפה גם בכיוון ההפוך. כאשר Transgaming מאיימת על דביאן שאם הם יארזו את התוכנה הכמעט חופשית שלהם (WineX), אז Transgaming ישנו את הרשיון לאחד שלא מאפשר את זה, הם בעצם אומרים “נתנו לכם חופש, אבל רק בתנאי שאתם לא מנצלים אותו”. אני לא קונה את זה, כך או כך.

בגלל זה, כשאני פותח פרוייקט תוכנה חופשית חדש, הוא בד”כ תחת רשיון מחמיר (GPL, LGPL וכדומה). בגלל זה, גם, אני לא אוהב את הרעיון של השמת זכויות יוצרים. תוכנה חופשית מקבלת את ההגנה שלה מעצם העובדה שיש לה הרבה כותבים.

דרך אגב, אני גם לא כל כך אוהב את הרעיון של השורה ב-GPL שאומרת “This software is goverened by the GPL version 2, or, at your discrecion, any later version”. אני חושב שהרעיון בכלליותו בסדר, אבל צריך מכאניזם מעט אחר בשביל להשיג את המטרה הזו.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

7 תגובות בנושא “אם לא רציתם, למה הרשיתם?”

  1. התשובה לשאלה שבכותרת מאד פשוטה: הם הרשו כי הם קיוו להרוויח מהקהילה שתיווצר מסביב למוצר Open Source, אבל הם לא רצו מכיוון שהם לא רוצים תחרות.

    מאד פשוט.

    מאותה סיבה שחברת linksys השתמשה ב-linux לנתב שלה (מע"ה בחינם!) אבל לא רצתה לפתוח את הקוד (שלא יעתיקו).

    בגישה כזו מגיע להם שייקחו ויפצלו את הקוד. למרות שלהחליף את האייקונים לא הייתי מחליף… הייתי בוחר שם שמתבסס על השם הקיים (כמו למשל ב-VNC למיניו).

    1. לא לזאת כוונתי. כוונתי היא לא לחברות מסחריות שעוברות על ההיתרים שניתנו להם. כוונתי היא למי שכותב תוכנה חופשית שמאפשרת שימוש מסחרי, ואז מתרגז כשעושים שימוש כזה.

      שחר

      1. לא הבנת אותי.

        חברה מסחרית רוצה מע"ה הפעלה בחינם, רוצה קהיליה תומכת, רוצה מוניטין מסוג מסויים, אז היא פותחת את המוצר ב-Open Source. עד כאן הכל בסדר.

        ואז מישהו יוצר פיצול, לדוגמה. הרשיון ה-Open Source מאפשר להם. אבל הם לא מעוניינים שיעשו את זה כי הם רוצים רק להנות מהיתרונות של Open Source ולא "לסבול" מהחסרונות או לשלם את המחיר של היתרונות

        זו התשובה לשאלתך "אם לא רציתם למה נתתם".

        זה שהחברה לא רוצה – כבר לא חשוב, מכיוון שהיא נתנה. אולי היתה לחברה תפיסה מסויימת שגרסה שאף אחד לא באמת יקח להם את הפרוייקט מתחת לידיים. נו טוב. אבל מאד ברור למה היא לא רוצה.

        אריק

    1. ראה תגובתי לאריק. אני לא חושב שיש קשר למה שאני מדבר עליו. הדוגמא שאתה נותן כוללת פיתוחים "קהילתיים", ואילו מופצים לכל מי שרוצה, ופיתוחים מסחריים, שמופצים למי שמשלם. אני לא רואה פסול בזה. כל אחד עושה עם מה שהוא כתב כרצונו.

      אני מדבר על מצבים שבהם אני כתבתי תוכנה, אמרתי לך שמותר לך לעשות איתה משהו, ואז, כשאתה עושה את מה שאני אמרתי שמותר לך, אני מתרגז.

      שחר

      1. לדעתי זאת דווקא דוגמה מושלמת לסצנריו שתיארת – לא פירטתי כי חשבתי שאתה מכיר את המקרה לעומק.
        בא מישהו (רנו דרייסון) ובנה כלי שמשוחרר תחת ה- GPL (עם הרבה עזרה מהקהילה וביניהם כמה אנשים שאתה מכיר).
        אח"כ הוא פתח חברה מסחרית שמשווקת את המוצר.
        כשזה לא כל כך הצליח (כי כולם המשיכו להשתמש בכלי החופשי במקום לקנות את המוצר המסחרי), הוא שינה את תנאי הרשיון מ- GPL, ל- "GPL למי שמשלם ומשהו אחר לכל השאר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear